משנה וחצי
הוספת תגובה לדף  ישן בתחפושת של חדש - בעוד האישה העירונית פורצת החוצה מן הבית ושואפת להפטר מעיסוקיה המסורתיים, נשאבת חברת הקיבוץ המופרט אל המטבח והסירים שבבי
שם הכותב:  אילן
נושא / כותרת  משנה וחצי
תוכן ההודעה:  המיתוס המקובל הוא שהלינה המשותפת הייתה כורח המציאות. האמנם?!
עצם היווצרות המיתוס ושרידותו עד היום רק מצביעים על הכוח האדיר שהיה לאמונה במהפכה שחולל הקיבוץ.
הלינה המשותפת לא הייתה כורח, היא הייתה בחירה ערכית של אנשים שהאמינו שהם יוצרים חברה חדשה הבנוייה מאנשים חדשים. את ההסבר הפשוט מדוע לא היה זה כורח המציאות יכולות לספק צורות ההתיישבות הכפריות המקבילות לקיבוצים שחיו באותה סביבה וזמן (מציאות), והתמודדו עם אותם קשיים. תנאי החיים והקשיים במושבות, במושבים ובמושבים השיתופיים לא היו שונים מאלה שעימם התמודדו הקיבוצים. גם בכפרים הערביים שררה דלות ועוני לא פחותה מאשר בקיבוצים, אך בכל המקומות האלה מתוך ראיה שונה של תפקיד המשפחה הילדים ישנו עם הוריהם.
אם הגישה של "כורח המציאות" הייתה נכונה, היינו פוגשים לינה משותפת בהרבה מקומות של עוני וקושי, אך גם באוהלי הנוודים, גם בייערות העד וגם בערבות הקרח, ילדים ישנים עם ההורים.

הקיבוץ היה מהפכה אישית וחברתית קיצונית שדרשה מכל אחד מחבריה אימוץ של הסדרי חיים מאוד מיוחדים ושונים מהמקובל. כך היה בהתחלקות ברכוש, כך היה בוויתור על מרחב ההחלטה האישי לטובת רצוןהקבוצה, וכך היה בבחירה בלינה המשותפת כשיטה חינוכית.
התהליך איתו מתמודדים הקיבוצים הוא המעבר מחברה מהפכנית לחברה המשכית. כל מה שעוברים הקיבוצים היום נגזר מאותו מעבר. וקשיי המעבר (השינוי) נובעים במידה רבה מהעוצמה האדירה שהייתה לאתוס. עד כדי כך שגם אנשים, כמו עוזי בן צבי - המנסים להשתחרר מ"כבלי המהפכה", תופסים את הלינה המשותפת, שהייתה תופעה מאוד מאוד ייחודית, כבחירה טבעית בתנאי החיים ששררו.
העתקת קישור