בתי הילדים והחינוך המשותף
הוספת תגובה לדף  ישן בתחפושת של חדש - בעוד האישה העירונית פורצת החוצה מן הבית ושואפת להפטר מעיסוקיה המסורתיים, נשאבת חברת הקיבוץ המופרט אל המטבח והסירים שבבי
שם הכותב:  עוזי בן-צבי
מקום מגורים:  עמיעד
נושא / כותרת  בתי הילדים והחינוך המשותף
תוכן ההודעה:  רונן
מה אני אגיד לך, אולי בהתחלה זה אולי היה אחלה רעיון איך להאכיל ולחמם את התינוקות, הבעייה היא וזו תמיד היתה בעייה בקיבוצים, וכרגיל בקיבוץ הארצי זה היה כבר אידיאולוגיה מוקצנת, הלכו וכתבו ספרי הפעלה על גידול הילדים בחברה של ילדים המנותקת מההורים, על מחנכים, מטפלות, גננות ומורים בוגרי סמינר הקיבוצים, על חינוך לעבודה, הייתי שם, נולדתי בתשיעי לאפריל 1949, ילד של מלחמת השחרור כמו "הילדים של חורף שנת 73" עברתי את המסלול, כמה טראומתי זה היה גיליתי הרבה שנים אחרי שקורא בכף יד בסין שואל אותי מדוע נקרעתי מאימי כאשר הייתי בן כמה ימים, מסתבר שהנפש היא משהו מורכב, הנסיון לחנך את הילדים בבתי ילדים, מוסד וכו' כשלו, לא יצרנו "ילד חדש" או "אדם חדש" יצרנו אדם שמסתגל מצויין למסגרת ולכן הצלחנו בצבא, לא נישארנו לשרת בקבע כי לא חונכנו למצוינות והיה חשוב הרבה יותר לחזור לקיבוץ מאשר לשרת את המדינה, אני זוכר את האספות הסוערות והנאומים חוצבי הלהבות כנגד כאשר זה או אחר חשב להמשיך בצבא.
רונן, קריסת הלינה השיתופית שהיתה בניגוד גמור לאינסטינקט האימהי, למשפחה הגרעינית לא היתה מקרה, אגב אם תחפש את שורשי הקריסה של הקיבוץ השיתופי אז מצאת...
כן, המעבר ללינה משפחתית, זה יצר לחץ על בתים גדולים יותר, הקשו על ההורים ללכת לעבוד "כמו פעם" התרבות נפגעה כי מישהו היה צריך להישאר בבית, הלחצים על הקופה המשפחתית הלכו וגברו, הצרכים של המשפחה הגדלה וזו המנסה להסתפק בדירה של 45 מטר, אחרי ל 60 מטר ומשם לדירות הגדולות למשפחות מרובות ילדים (ללא קשר לפרנסתם כמובן), ומשם להגדלת הדירות כולן ולהתמוטטות הכלכלית, אז אולי זה היה אחלה ריון ב 1936 ואפילו ב 1949 אבל ללא ספק שהנסיון הזה, בסופו של דבר לא יצר אדם טוב יותר וגם מוטט את הקיבוצים, עוד נושא לעבודת דוקטורט, ניתן אולי לומר שהתנועה הקיבוצית תשמש כר נרחב לעבודות סימנריוניות במאה השנים הקרובות, זה גם כן משהו...
עוזי
העתקת קישור