הקיבוץ ההשיתופי ומעמד האישה
הוספת תגובה לדף  ישן בתחפושת של חדש - בעוד האישה העירונית פורצת החוצה מן הבית ושואפת להפטר מעיסוקיה המסורתיים, נשאבת חברת הקיבוץ המופרט אל המטבח והסירים שבבי
שם הכותב:  יזהר
מקום מגורים:  דרום
נושא / כותרת  הקיבוץ ההשיתופי ומעמד האישה
תוכן ההודעה:  מי שכתב את המאמר הזה כנראה לא חי בקיבוץ. זה נראה כמו עוד תגובה מתלהמת, אבל זה לא.
נכון. הקיבוץ השיתופי, בייחוד בתקופת הלינה המשותפת, היה מקום אידיאלי לנשים שרצו שוויון. לא רק שהתקציב היה שווה (לנשים אגב היה קצת יותר). עול גידול הילדים לא נפל על האישה. ולמעשה האישה יכלה להינתק מהצורך לגדל בעצמה את ילדיה, ממש כמו הגבר. לא היה צורך לבשל, לכבס, לקחת ילד לרופא (את זה עשתה המטפלת). לא היה צריך לשבת לידו בלילה. בקיצור: אפשר היה לפתח קריירה כמו גבר, אפשר היה לעשות מה שרוצות. יותר מזה: מדובר בזמנים שגברים עשו מילאוים 30 יום בשנה ויותר. נשים אמנם ילדו, אך זה היה צפוי, מתוכנן ולעיתים לא רקרובות. ומה הנשים עשו אם זה? כלום.
בסוף שנות ה-60 הורידו להן שעת עבודה. אמא שלי היתה נגד, כי הורדת שעת עבורה היא פגיעה במעמד האישה העובדת.
ומי מבשל היום במטבח השיתופי? מי עובדת במכבסה ובמחסן הבגדים? מי מטפלת בבית הילדים השיתופי? כמה מורים יש בבית הספר הקיבוצי השיתופי? לא השינויים יפגעו במעמד האישה. הנשים עושות את זה מספיק טוב לבד. הקיבוץ הוא חברה סקסיסטית. לאישה בקיבוץ קשה לפרוץ לעמדות ניהול לא משום שהיא צריכה לבשל ולכבס. לא משום שהמשכורת נמוכה (היא לא). אלא משום שהיא מעולם לא רצתה את זה, ומשום שהקיבוץ מעולם לא רצה את זה.
מי שכתב את המאמר הזה אם כן הוא לא מישהו שחי בקיבוץ. לא יכול להיות. כי מיש חי בקיבוץ יודע שהאפליה המיגדרית בקיבוץ נשענת על בסיס תרבותי עמוק ולא על בסיס אינשטרומנטלי כלשהו.
חפשו בעיות אחרות בקיבוץ המתחדש. יש.
העתקת קישור