קומרד אבן נאה-כך כתבת: "שביתו נימסר לו ללא תשלום"
הוספת תגובה לדף  תחזית שמאלית: מרגול תצטרף לקיבוץ או תחזור בתשובה
שם הכותב:  מושבניק
נושא / כותרת  קומרד אבן נאה-כך כתבת: "שביתו נימסר לו ללא תשלום"
תוכן ההודעה:  אתה בסדר?
מי מסר לו משהו?
הוא עבד וברווחים הקיבוץ בנה בית בו הוא גר.
מעשית הוא הרויח את ביתו בעבודתו וזה ביתו גם אם הוא רשום בבעלות הקיבוץ.

מהיכן להתחיל עימך? כל כך הרבה עיוותים והבנה לקויה שפשוט זה מייאש.
בכ"ז,אנסה.
1.ואם תדע את שמי,אז מה?
תתיחס לדעות ולרעיונות ולא לאדם.
בתורכית ספרותית זה נקרא
"אד הומינום".
תשתדל,בבקשה,כן?
2.הו ההשוואות המופרכות.
מה הקשר בין קשה היום לקיבוצניק המיליונר ומחיר הקוטג'.
אנסה שנית.
הפוך גוטה, הפוך.
ההגנה אינה על הקיבוצניק המיליונר אלא על קשה היום.
עקרון הבסיס הוא
י צ י ב ו ת.
יש מבין?
בימי הצנע התדפקו על לולינו אנשים שלא מצאו בשוק ביצים ועופות או שנגמרו להם התלושים.
כל מנהיגות אחראית תעשה את מה שמתחייב כדי להבטיח אספקה רציפה במחיר סביר של מספר מוצרי יסוד.
חלב "רגיל" נמכר במחיר מפוקח.
חלב עם תוספות-אינו בפיקוח.המדינה אינה חייבת לספק לאזרחיה חלב "מועשר" יעני.
מי שיש לו-שישלם.
כנ"ל מוצרי חלב-לבן-גיל-גבינה לבנה ועוד כמה מוצרים שחובה לספקם ביציבות אספקה ובמחיר סביר.
מי שיש לו כסף שיקנה גיל שנקרא יופלה או השד יודע איך.
חוזר שנית, כדי שתבין-זהו הצדק הבסיסי הנכון והמנגנון המבטיח זאת נוצר ע"י אנשים/מנהיגים איכפתיים אחראיים שחוו את ימי הצנע והמחסור.
הפראים החזירים הצעירים שמנהלים את המדינה לא חוו מחסור(והלוואי שיחוו.זה יעיל לאיזון האגו)ולא מבינים באיזה עניין רגיש הם "משחקים".
מחסור של מזון,במיוחד לתינוקות וילדים גורם לפשיעה, לדיכאונות, לאובדן עשתונות של אימהות.

הנח לכל הסיסמאות והפרזות על שוויון,צדק חברתי וכד'-מדובר בהבטחת יציבות ובטחון לכלל האזרחים, במיוחד לאוכלוסיות שמצבן הכלכלי נמוך.
2.צא מהסרט של עבודה עצמית.אם זה היה אז,אז זה היה.היה ונגמר.
רוצה לקיים את ערכיך?לך לעבוד בעצמך.אף אחד לא יצטרף אליך.
3.כבשנו את האדמה בשביל העם היהודי שיהיה לו על מה לעמוד;הדרך היחידה לשמור את הבעלות על האדמות שניקנו היתה עיבודן החקלאי היוצר מזון.
אפשר היה להעסיק שומרים בשכר בלי כל הבלגן.
כל השאר אלו סיסמאות מניפולטיביות שתפקידן לגייס פראיירים כמוך להגשמת המטרות האמיתיות תוך הסתרתן תחת סיסמאות כזב.
4.תנובה היתה רכוש פרטי של מי ששילם דמי חברות כדי להצטרף לאגודת תנובה, ובהמשך רכש מניות נוספות כאשר מכל לירה או שקל שתוצרתו הכניסה נוכה אחוז מסויים ע"ח מניות של תנובה שכספו "קנה".

אף אחד לא נתן לקיבוצים ולמושבים את תנובה.

ב-1935 החלה ברית פיקוח לבצע ביקורת חשבונות במושבים בקיבוצים.
במאזנים כתוב כמה ליטרים חלב שלח כל חבר,כמה כסף נוכה ממנו ע"ח מניות תנובה.
ה-5 מיליון נלקחו מבעלי המניות,אם כבר,וכלל לא מהעני המרוד שלך.
5.שוויון.
אין שוויון,לא היה ולא יהיה.
אספמיה.
גם לא בקיבוצים.
מנהיגי היישוב והמדינה הסוציאליסטיים שניסו להנהיג שוויון הבינו שחובה לפעול גם על פי ערכים ועקרונות אחרים גם אם הם לכאורה נוגדים את ערך השוויון.
ערך התמורה לתרומה הינו ליברלי בבסיסו מהותו ונוגד,לכאורה,את ערך השוויון.
אבל,לעניות דעתי,בסוף השיקלול הוא גם שוויוני.
הוא נותן ביתר למי שתורם ביתר ומאזן את הפגיעה לכאורה בשוויון.
השוויון צריך להימדד לא רק מצד הקבלה אלא גם מצד הנתינה.וזה לא היה בקיבוצים.
השוויון הטכני היה אחד מהסלעים עליהם התנפצה צורת ההתארגנות שנקראת קיבוץ.
אין להטיל ספק באפקטיביות של ההגשמה של השוויון הטכני הזה, בזמנו.
כיום הוא לא רק לא אפקטיבי-הוא לרועץ.
ערך התמורה לתרומה הינו אמצעי לגיוס אנשים לביצוע משימות שבתנאים רגילים אנשים לא יתגייסו לביצוען.
חברה/קהילה/מדינה משתמשות במנגנון התמורה לתרומה כדי להשיג יעדים חשובים.
הפרוייקט הציוני דרש מיוחדות,מצוינות,
עשייה/הקרבה שרוב האנשים לא רצו ולא יכלו לתת.
רוב התמורה שניתנה לתורמים היתה אויר=הערכה,כבוד,אהבה,
דיבורים,בלהבלהבלהבלה.
אז זה היה כמו שמן זית זך לנפש שהתרוננה והתפוצצה מרוב הערכה עצמית על התרומה לפרוייקט.
למקבלים זה היה שווה יותר מכל אוצרות תרשיש.
להנהגה זה עלה פחות מנזיד עדשים,פחות משווים של חרוזי זכוכית.
העם והמדינה נשארו חייבים גדולים לקיבוצים ולמושבים עבור תרומתם.
אז, וגם היום.
התופעה של הערכה עצמית בחסר ידועה.היא סוג של מחלה.בכך אתה ומשונה לוקים.משונה אולי משנאה ואילו אתה מפראייריות בלתי מחיקה.
אבל גישתכם לא מבטלת את חוב המדינה כלפיכם.
אין דינו של סנדלר בנתניה כדינו של סנדלר ברביבים או אפילו בנגבה מבחינת תרומתו לעם,בזמנו,ולמדינה.
שלא לדבר על עובד אדמה,וגם ברחובות וזכרון היו עובדי אדמה.
6.אתה חקלאי במהותך והזדהותך אבל כמה שנים עסקת ממש בחקלאות?
כמה קיבוצניקים היו חקלאים בעבר וכמה היום?
בניגוד לכך, במושב,לפחות בעבר,הרוב המכריע היו חקלאים כל יום כל חייהם(מי שהתמיד ולא עזב).
אבל ההיטפלות לעניין החקלאות וחוזי החכירה הינה ארכאית ובלתי רלבנטית להיום ומרושעת מצד חלק מאלו שמשתמשים בטיעונים אלו.
הקיבוץ והמושב היו יחידה אחת מבחינת הפרוייקט הציוני, ומנהליו.
מטרתם היתה שמירה על האדמה וייצור מזון לאוכלוסיה.
כל היתר שפה מכובסת מוזנית ומניפולטיבית.
בוודאי שבחוזי החכירה כתוב שהאדמה נמסרת לצורך עיבוד חקלאי.מסגריה,מיפעל לבלוקים או בי"חר לנעליים ניתן להקים על 1/2 דונם.
אבל הקק"ל קנתה הרבה יותר.
רק גידולים חקלאיים צורכים שטחים גדולים. לכן, כדי לשמור עליהם מפני השתלטות חוזרת של הערבים, נכתב שמטרת החכירה הינה חקלאות.
הפרשנות שניתנת לכך היום הינה זדונית.
מבחינה עיניינית,הגונה ואמיתית, היה צריך לכתוב שמטרת החכירה להביא לכך שיהודים יחיו במקום וימצאו בו פרנסתם כשהבסיס הינו חקלאות אבל לא רק.
ממה שקרה בפועל בקיבוצים נראה שהחיים הם האמת.
היו קיבוצים שהקימו ופיתחו תעסוקות לא חקלאיות כי מה שהיה חשוב שהם יחיו שם,במקומות שההנהגה המניפולטיבית שלחה אותם אליהם;וכדי לחיות צריך להרויח וכשאין פרנסה מלאה מחקלאות אז מתפרנסים מפרנסות אחרות.
כמובן שזה מותנה שכל השטחים החקלאיים תמיד יעובדו ולא יוזנחו.
וגם זה היום בעייתי עקב המחסור במים.
7.תתבגר,צא מהסרט שנכנסת אליו כנראה לפני שנים רבות.ישראל, וגם הקיבוץ, חיים בתחילת העשור השני של המאה ה-21 ובתחילת העשור הראשון של המאה השניה לקיום הקיבוץ.
צא מהפרזות והמילים החלולות שאולי פעם היה בהן תוכן כלשהוא.

8.לסיום-שוב-כל ההטבות ניתנו/ניתנות בדין ולא בחסד וניתנת תמורתן תרומה מלאה.
כל שקל שהקיבוצים קיבלו/מקבלים מביא תמורות רבות וגבוהות מהערך הרגיל של השקל.
בוודאי הרבה יותר מהתמורות שמתקבלות מהשקעות אחרות במיוחד בשטחים הכבושים ובדתיים ובחרדים.
תנוח דעתך.






העתקת קישור