הסיר במערה מ-1948
הוספת תגובה לדף  ‫קיבוץ תל-אביב
שם הכותב:  שיתופאי
נושא / כותרת  הסיר במערה מ-1948
תוכן ההודעה:  עוזי בן צבי הוא כנראה הרביעי בשלישיית 'הגשש החוור', הנזכר בכל הזדמנות, שייכת או לא שייכת, בעוללות-הגבורה שלו ב-1973, כמו שותפות-הלוחמים במנות-הקרב. ההשוואה לטעויות-הניהול של מטבח-עמיעד שהביאו לסגירתו לארוחות-ערב של ימי שישי היא ממש לא לענין. האם נבדקה ההתנהלות ברכש, בהוצאות שוטפות (חשמל, מים) ובעלות-העבודה (יעילות ותפוקה) של מטבח-עמיעד ? האם נקבעה תקופת-ניסיון לבדיקת אופן-התנהלות אחר, כדי להשוות 'תוך כדי תנועה' או לאחר זמן את התפוקות והשימוש בהן (מספר ה'מנות' שנאכלו או שנזרקו לפח) מול התשומות? נזכרתי בקיבוץ אחד שבו החליטו "להפריט" חלק ממוצרי ה'כלבו' שעד אז חולקו חינם ובאופן חופשי לחברי-הקיבוץ, בטענה שזה יחסוך את הכמויות של אותם מוצרים שנלקחו אבל לא נעשה בהם שימוש, אלא כי "טוב שיהיה בבית" ו"נותנים, אז מדוע לא לקחת ?!", ובסופו של דבר נזרקו לפחי-האשפה. בהחלטת-ההפרטה נאמר ש"זה לתקופת-נסיון, כדי לבדוק את החסכון". כעבור יותר משנה שאל אחד החברים הנאיביים האם סוכם הנסיון, נבדקו הכמויות שנלקחו בתשלום, והופקו הלקחים, והסתבר לו שהכמויות החדשות לא נרשמו ואין שום נתונים 'נקודתיים' לגבי אותם מוצרים ש"הופרטו" (כלומר: התחילו לגבות עבורם תשלום) ו/או לגבי מוצרים חליפיים דומים שלא הופרטו והחברים אולי עברו לצרוך אותם בכמויות מוגברות. אבל כדברי עוזי בן צבי לא אחת, "את הנעשה אין להשיב", ומה שהופרט כבר לא יוחזר ל'סל-המוצרים' שהחברים יכולים (יכולים. לא מוכרחים) לצרוך במימון הקופה המשותפת. אופס ! יש דרך חזרה: עובדה, בקיבוץ אילות (כך כתוב ב'ידיעות-הקיבוץ' האחרון) ידעו לעצור את 'רכבת-ההפרטות הדוהרת אל התהום', לבדוק דברים שוב, ולענייננו - אפילו להחזיר את חדר-האוכל לפעילות מלאה לכלל החברים. מסתבר זה אפשרי, והייתי מציע לאנשי הקיבוצים השיתופיים ב'מטה' שלהם ובכינוסם השנתי בעוד חודש לדון בסוגיה: איך עוזרים לנוסעי 'הרכבות הדוהרות אל התהום' הללו להחליף את הנהגים בנהגים אחראים יותר, שידעו לבלום בעוד מועד לפני ההתרסקות (כמו קיבוץ 'האון', אם נתייחס לאקטואליה), לעשות "חושבים ובודקים", ולנסות לעבור ל'מסילה' אחרת, שיש בה גם ניהול עיסקי חכם יותר (מטבח-עמיעד. זוכרים ?) וגם אורח חיים שיתופי ושוויוני יותר, לרווחת-החברים ולשביעות-רצונם. האם עלינו לחכות לאנשי ה'צדק החברתי' משדרות רוטשילד בתל-אביב שיביאו לנו את הבשורה, או שיימצאו בתוכנו החכמים שרואים את הנולד, וימנעו את הצורך מהפיקחים של הדורות הבאים 'לשבור את הראש' איך 'לשלוף את עצמנו בשערות ראשנו' מהתהום, ואם לא נשרוד עד אז - איך 'ממציאים את הגלגל חחדש', כלומר: יוצרים "משהו" כמו קהילה שיתופית, שוויונית וסולידרית בעולם הניאו-קפיטליסטי שחזירותו עברה את גבול-הסביר והאנושי. כן, מין "קיבוץ" שכזה, כמו פעם !
העתקת קישור