כדאי להקפיד על סיגנון ראוי וענייני, בצד המליצות
הוספת תגובה לדף  טובלים ושרץ בידם
שם הכותב:  משה שיאון(פיינשטיין
נושא / כותרת  כדאי להקפיד על סיגנון ראוי וענייני, בצד המליצות
תוכן ההודעה:  * לא מהתנשאות אלה נוכח העובדות - הדיון הכללי הולך ויורד ברמתו, נמוך ופוגעני לשמו, המילים נהדרות אך אוי לתוכן.
1. מהיכרות אישית עם אברהמל'ה קול שהדי במרומים, בהחלט אדם רציני. אגב, כל אחד יכול להחליט לדייק,לחשוב ולכתוב דברים רציניים,מלומדים זהירים ורכים כנדרש.
- אמירות נאחזות בפגמי האחר והפיכת הפגמים לעיקר העניין הם סטייה מהרצינות לדידי. די אם נקפיד איש עם עצמו בעניין האומץ הציבורי ונחשוב שהמסתירים את שמם ייתכן שיש להם סיבה מעשית טובה לכך, לא לי לשפוט עם כל זאת שגם לי קשה לכבד אנונימיות נבחרת זו, תהיה הדעה אשר תהיה. אגב עוזי, טרם חזיתי בגנותך צינים כאן,שם ובכל מקום התומכים בעמדותיך באנונימיות דומה.
2. גדעון נוקט בדרך הנמקות רצינית אך מאוד חלקית ובחינות חד צדדיות של העניין, עוזי בן-צבי אינו מוסיף עומק או רוחב, רק מקצין. לכן ראוי לשלוח אותם לברי פלוגתא ומומחים לעניין, גם להנמקות רבי הידע,גם ייחסך מיריעה זו ההכרח להתעסק בחומר בסיסי והכרחי לדיון בנושא.
אני רוצה לצרף לרשימת הרציניים ולהפנות פסקים ןכתוביהם, מי שביטאו טוב משאוכל אני אף לצתת בדבר היחס לנושא שינוי יסודות באגודות שיתופיות, אני מקווה שעוזי בן צבי וגדעון שפירא יפרישו מעט כבוד לדברים הסותרים את הלכי התלהמותם:
1) יהודי/פרופסור למישפטים ומי ששימש שופט ואף נשיא בית המשפט העליון
- אהרון ברק - בעניין פרי העמק, פסק המשמש כתמך מישפטי ידוע ומקובל בנידון, רצוי לקרוא היטב את ההנמקות ואופיין.
2)) פרופסור סמדר אוטולנגי ז"ל, מומחית גדולה לאגודות השיתופיות ואוהדת הקיבוץ - כתבה ספרים בנושא - "אגודות שיתופיות - נוהל ודין", בתפקידה האחרון דיקנט הפקולטה למישפטים באוניברסיטת ת"א.נכחתי בערב עיון שערכה בנושא באוניברסיטת ת"א. וויכוח התנהל בינה לרשם האג"ש וגדליה גל. הטיחה בהם דברים קשים, בעיקר ברשם האג"ש על דרך התנהלותו בנושא וניהולו את העניין-עניינית,מכובד ונוקב - מי ששמע אז את הרשם בהתקפלו ומי ששמעו בפעמים לפני כן ומכיר את התנהגותו יבחין בנקל שתשובות הרשם היו והוות כחש האמת ואי עמידה בהבטחות והצהרות. פעם בתגובה לדברי בדבר שינוי יסודות האג"ש טען שכעננה רובצות עליו פסיקות הפרופסור/שופט אהרון ברק והוא לא יאשרן, הוא,אני ולהערכתי כל הנוכחים באולם ידענו בעת היאמר האמירות שאינן שוות אפילו לגבבת קש קטנה להאבסת הבקר, אכן כך הוכח.
- כל גנב וגנב דעת, גם יתר חטאים יכולים לטעון לפעילות יצר חסר כיבוש או
"אין גוזרים על הציבור גזירות שאינו יכול לעמוד בהן".
- גדליה גל ניסה להיאחז בטענת האין ברירה, גם אותו היא סתרה אחת לאחת. היא גם הכירה היטב קיבוץ מבפני כמי שגדלה למעשה בקיבוץ והווייתו.
* כאמור, לא אכביר במילים כי יש בהחלט חשש שרק אפגום בדברים כה שלמים,מעמיקים,מרחיבים ומהירי תמונה בהיקף מבט כללי.
3. לא אוסיף דבר לנושא דמוקרטיה מתגוננת,חוקה,חוקי יסוד והגיונם, הנושא ראוי ללימוד עצמי, ע"י כל מי שמוכן ללמוד, גם לתת לעובדות מלומדות מעט לבלבל אותו.
- אוסיף רק משלי כמה התייחסויות ארציות:
* בני אדם באו בהתנדבות לקיבוץ,מהכרה והיו חופשיים לעוזבו, תנאי החוזה היו ידועים ונהירים לכל.
- חבר שהקיבוץ ממשיך להיות חשוב לו, במיבנה החברתי שאליו בא כשמשתנים יסודות הקיבוץ (לקיבוץ-משונה - לא קיבוץ) נילקחת ממנו כל הזכות והאפשרות לקיים קיבוץ - הקיבוציות והקיבוץ עוזבים את הקיבוץ,
אז מה עם זכויות היסוד שלו להמשיך בבחירותיו ?, למעשה עוזבי הקיבוץ מנכסים לשיטתם את החדשה את כל הזכויות בגין יחסנות מוצדקת-לשעבר - "קיבוץ" לצורך מיפלט מס והמשך החזקה בטובות הנאה שזכותם כבר לא תכירם.
* הפנסיונרים בקיבוץ כיום הם מי שעבדו כל חייהם בחוזה (מעין חוזה שכוחו כחוזה), שילמו את מחיר הלתת לפי היכולת ועתה הם זכאים לקבל את התשלום - דאגה לכל צרכיהם,מהיקב,הגורן,המתבן ויתר הנכסים שבנו ומילאו - כל צרכיהם בשני נידבכים וכנידרש בשיטה שהפכה למודדת: א)את שכר היסוד המקובל לפי מדדים ארציים (70% מהשכר הממוצע בקיבוץ - בהנחה שקשה למדוד מה היה השכר האישי) ב)התייחסות ייחודית לצרכים נוספים וייחודיים.
* תביעת הזכות לכל רוב בקיבוצים-המשונים לקבוע את המדיניות לגבי הפנסיונרים היא תביעה לזכות הגזל, אדרבה ישמשו המטיפים לכך דוגמא ויחיו מהשכר הבסיסי אותו הם מציעים לפנסיונרים, אפילו בהתחשבות ותיקצוב בהתאם לגודל מישפחתם.
* חרפת חיי חברה ברעיונה להתרת גזל זקנים, מה ההבדל משוד זקנים בעיר ???. " אל תשליכני לעת זיקנה, ככלות כוחי אל תעזבני...."

* הורי סיימו את חייהם בקיבוץ שיתופי, בכבוד ראוי ביותר, בשפע, הרבה אהבה כפי שזוכים הפנסיונרים בקיבוץ האם השיתופי שלי - אך כשהזכייה בוויכוח חשובה מהאמת אז כל אמירה היא תחמושת לכלי נשק מעוות מציאות.
* הורי הורישו לי את כל היקר, זכות ויכולת לחיות בכבוד מעמלי בארץ ישראל יהודית, חינוך ותרבות יהודית-ישראלית מקורית והזדמנויות חיים, ידיעה ואהבה להסתפקות במועט -לירושה נוספת איני זקוק מהם, גם לא הייתי לוקח.
* גדעון ועוזי, אזמין אתכם לסיור בקיבוץ האם שלי,ברכיון התרבות, תוכלו להיווכח בדברי ועוד כהנה וכהנה עובדות שוודאי תתקנאו בהן, תוכלו להיווכח מה עשויה להיות תרומת תרבות שיתופית למשק וחברה.
* נקודת הסכמה - כפי שנראה כיום, לא ייוותר קיבוץ-אמיתי אחד, כנראה כחלק מהתקפלות ןמנהלת סיום לחזון ציוני, אחרי הכל אנו יהודים - הכל למכירה, אדמה ואדם. באנו,כבשנו,התנחלנו,זרענו,נטענו,ישבנו תחת גפננו ותאנתנו - (כמה אפשר ?), הגיעה עת לממש,לעשות "יציאה"/למכור כל ערך ולהחליפו בערך היורו ולחזור אל אמא פולניה שתקבלנו באהבה מחבקת - זרועות פתוחות.
העתקת קישור