לעזרא - פרקטיקה מול אידאולוגיה
הוספת תגובה לדף  הרהורי סכסוך (א)
שם הכותב:  קיפי
מקום מגורים:  מעגן מיכאל
נושא / כותרת  לעזרא - פרקטיקה מול אידאולוגיה
תוכן ההודעה:  עזרא שלום -

בפתח דברי ברצוני להקדים ולומר לך דבר-מה שנוגע במאמריך שלך בענין
זכות-השיבה רק בעקיפין : בהיותנו בני אותו הגיל ושעשו את שירותם הס-
דיר בצבא בשנתיים וחצי שקדמו ליוני 67 , בודאי זוכר גם אתה , עזרא ,
שה"פתח" הוקם ב-1/1/1965 ושלאורך כל התקופה שחלפה עד (!) ליוני 67
לא חדל צה"ל מלרדוף אחר המחבלים ולארוב להם - משמע שאש"פ
לא קיבל גם את גבולות 1948-9 (אגב , במונח "גבולות 67" משתמשים לרוב
באופן שגוי : "גבולות 67" הם אלה שקיימים היום ; ביוני 67 היו גבולות
שנקבעו ב-1948/9) .

אעפ"י כן אני לעומתך פחות פסימי , ומיד אנסה להסביר מדוע : בין עשרות
המוזמנים לשפע הסימפוזיונים שנערכו בטלוויזיה בעטיים של נאומי אובמה
ונתניהו היה גם דובי וייסגלס , שאמר בין היתר : " ביחסים בין מדינות קיי-
מים גם הסכמים פרקטיים . שום פליט לא יוכל להיכנס לגבולות מדינת יש-
ראל אם לא יותר לו הדבר" .
באתי לרמוז , אפוא , שלא הכל תלוי בנכונות/אי-נכונות לקבל "תנאי" כזה
או אחר - בין אם זה אי-נכונותנו שלנו לקבל (אם וכאשר) את הפיכתה
של ירושלים לבירה משותפת לנו ולפלשתינאים ; בין אם זה הצגת "זכות
השיבה" כתנאי פלשתינאי להמשכו של המו"מ הדו-צדדי . ובמלים אחרות,
אם וכאשר יחליטו מרכיבי ה"קווארטט" לכפות עלינו ועל הפלשתינאים
הסכם דו-צדדי כזה או אחר - ולא נראה לי שאפשר להתקדם ללא כפיה
שכזו - סביר להניח ששני הצדדים יאלצו לקבל ולהשלים עם דברים
שכעת מציגים אותם כ"תנאי בל יעבור".

בקיצור ולסיכום : נוטה אנכי לקבל את גישתו של ד.וייסגלס (שגם הוא בן
גילנו שלנו) שבסופו של יום קובעת גם הפרקטיקה ולא רק האידאולוגיה .
והראיה היא שאפילו נתניהו כבר מעז לדבר על התנחלויות שתהיינה תחת
ריבונות פלשתינאית וכמו שסחנין וכפר קאסם מצויים כיום תחת ריבונות
ישראלית .

קיפי / מעגן-מיכאל
העתקת קישור