ליוש ולקיבוצניקים
הוספת תגובה לדף  השיתוף כפי שהסברתי לילדי
שם הכותב:  מושבניק
נושא / כותרת  ליוש ולקיבוצניקים
תוכן ההודעה:  "אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה".
אין אמירה מוסרית יותר מזו בעולם-יוש.
האמירה:"הקיבוצניקים הנדלניסט"ים" היא היא התגלמות האי מוסריות.
וזה עוד ממי שמצהיר על עצמו כבעל יחס חיובי לקיבוץ.
הקיבוצניקים זכאים,זכאים לחלוטין,לחיות לפחות כמו כל אחד אחר.
כשהאדמה שוב אינה מפרנסת מתוצריה החקלאיים זכותו,הבסיסית, של מי שחי ממנה, ועליה, למצוא את קיומו ופרנסתו ממנה גם כשהוא מקיים עליה עיסוקים אחרים.
זו זכות הנגזרת מהצדק הטבעי.
לא החברתי ובודאי לא החלוקתי,שר"י.

מצד אחד כדי לקיים את הקיבוץ הוא זקוק לתחלופה טבעית בין דורית וגם לגידול אוכלוסייתו.
מצד שני כולאים אותו בסד של חוזה החכירה הארכאי(שהופך לדמון ממית)לפיו אסור לקיבוץ לקיים על אדמתו תעסוקות לא חקלאיות.
אז מה הפלא שצעירים עוזבים וחדשים לא מצטרפים.
מה לא מוסרי במאמצים של אנשים ראויים למצוא קיום לעצמם ומשפחתם?
אני דווקא חושב שלא מוסרי לדרוש מאדם שינהל את חייו בהתאם לחוקים,חוזים והסדרים עתיקים. שהתאימו לזמנם, והיום הם נושאים בחובם את סם המוות?
אני חושב שזו התגלמות הצביעות.
הרי זה העניין.יוש לא היה מוכן לחיות לפי החוקים הישנים ומצא את גאולתו.
הוא לא נשאר עם שותפיו כדי לחפש ביחד דרך קיום אלטרנטיבית.
עכשיו הוא מעיז לטעון שמאמציהם להתקיים אינם מוסריים.

להוותי ועוגמת נפשי אני נאלץ להסיר את כובעי בפני הקשת המזרחית, בעיקר,אבל גם בפני עתון הארץ, ושוקן בראשו, ושטרסלר כתבלבו,טומי לפיד ז"ל ואחרים, ורעים, וכמובן לא נוכל שלא להזכיר את ידידנו הדמגוג,מוניה בגין, הסכסן והמסית,על הצלחת מאמציהם להטמיע בציבור שקרים הכפשות ושיסוי באנשים תורמים וחיוביים למדינה.
ועוד שותף בכיר לתהליך ההטמעה הזה-הקורבן.
מקובל שהקורבן מאמץ את הדימוי שאחרים "מדביקים" לו.
הדימוי החיצוני מופנם והופך לאישי.
הקיבוצניקים איבדו את גאוותם על תרומתם לעם ולמדינה,אז והיום.
הם נאלמים ונעלמים,במקרה הטוב,נוכח ההשמצות וההכפשות המוטחות כלפיהם ברשעות, או תמימות.

המדינה של העם היהודי,החברה הישראלית, חייבים לתת היום את התמורה לתרומה.
תרומה שניתנה בלב ונפש אוהבת ומסורה ללא דרישת וקבלת תמורה מיידית, כאן ועכשיו.
התמורה הנכונה שהמדינה והחברה צריכים להגיש לקיבוצניקים,תמורה שתתרום לכולם, תהיה כאשר חוקים עבשים ישונו ויחס מתנכל יוחלף בגישה הוגנת וחיובית.
מפריחת הקיבוצים תצאנה נשכרות המדינה והמדינה.
כשהחלו הדיונים אודות חובות הקיבוצים בשנות ה-80 כתב סבר פלוצקר שכדאי למדינה למחוק את חובותיהם מפני שזו חברה שתרומותיה למדינה יחזירו במהרה את ההשקעה.
דוגמה "קטנה" לכך הוא עניין השכרת הדירות.
כל אחד בעיר יכול לקנות דירות הבנויות על אדמת המדינה ולהשכיר אותן.
רק לקיבוצניקים אסור.
ומה עם סטודנטים וצעירים אחרים בראשית דרכם המחפשים דיור זול?
הרשעות באיסור הזה מצויה בנקודה שבראש האוסרים ניצב נציג של מפלגה שבראש דאגותיה,המוצהרות,נימצא עניין סידור זול ונגיש לאוכלוסיות המתקשות לרכוש/לשכור דירה.
היכן הבעיה?מרויחים?משלמים מס.
מה עוד?

ראינו כיצד נמחקו חלק מחובותיו של לבייב ושל חברותיו,ושל אחרים כי הובן שפשיטת רגל וכינוס נכסים יהיו יקרים הרבה יותר.
לכולם.
המחיקה לוותה בתנאים ודרישות מבעלי החוב. וכך זה צריך להיות.
גם לקיבוצים היה צריך להציג תנאים כדי לקבל את מחיקת החובות.
כשאני חושב על העלויות האדירות שחניקת הקיבוצים עלתה למדינה אני נחנק מצער וכעס.
איזה הפסד כלכלי,חברתי ויצירתי הפסדנו כולנו.
שלא לדבר על המחירים,הנפשיים והכלכליים,שמשלמים ותיקי הקיבוצים.

וכן,מדובר בפשטות על החזרת חוב.









העתקת קישור