לורמל
הוספת תגובה לדף  הבולשביזם של החופש - פעם כשהקיבוץ קנה לכל הילדים אופניים זהים, קראנו לזה "בולשביזם". היום כשילד דורש מהוריו לקנות לו פריט (לעתים בלתי נחוץ) זהה
שם הכותב:  קיבוצניקון
נושא / כותרת  לורמל
תוכן ההודעה:  שלומות מכובדי!!!
לדעתי אין התקנון החדש הן בהיבט המוסרי והן באפשרות יישומו והישרדותו יותר מאשר פיסת נייר לא ראויה.
לי ברור שראשית יישומו תהיה כרוכה בעוולות אין קץ הן לשיתופיים שבינינו והן לחורשי הדיפרנציאליות, הן לפנסיונרים והן לגילאי העבודה, הן לחברים הנקלטים אם יהיו והן לחברים הוותיקים אם יוותרו. תוצאה מהכשל המוסרי יווצר הפער היישומי ובסופו של דבר היכחדותו.
הכשל המוסרי נעוץ בכך שחברים שאינם מסכימים לו ייכפה עליהם אורח חיים שאינם מעונינים בו, בשל רוב תומך -אם יווצר- בתזמון מסוים שיתחלף בבוא הזמן. אי ההסכמה מקורה יכול להיות בשלל סיבות החל בזו שטוענת "באתי לחיות בקבוץ מסורתי שהליכותיו ידועות ואם לא רוצים קיבוץ עדיף פירוק ולא יצור הכלאיים המתחדש הזה", עבור בתשלומי פנסיה נמוכים / גבוהים תלוי בעין המתבונן ושלב חייו, המשך במשלמי המיסים שישאפו להבטיח את עתידם הם בטרם יפרישו מיסים מקומיים שפוגעים ויפגעו ברווחתם האישית לעת פרישה או אבטלה או מחלה ואין זה מוסרי לדרוש מהם לנהוג אחרת, ועד לפער הבלתי אפשרי בין הרשום בו לבין זכות יסוד שמוענקת על פי חוק לכל אדם להנות מפרי עמלו וזכויות קניין כאשר כוח עבודתו ופירות שכרו מהוות רכיב בזכויות אלו. ניתן היה למנות אין סוף רכיבים נוספים אבל אין הם בבחינת המהות לדיון או לתגובה.
לא שאני תמים לחשוב שישראל היא מדינת חוק ובתי המשפט בהכרח יעדיפו את זכויות היסוד והקניין על פני החלטות אסיפה מזדמנות ומשתנות לנהוג אחרת, אולם לאורך זמן (לא ממושך) לא ניתן יהיה לשמר את כללי התקנון החדש כשם שלא ניתן היה לשמר את התקנון הקודם. כיצד נאכף התקנון הישן כולנו יודעים כיצד נאכף החוק במדינה גם כן כולנו יודעים וזה תמים לחשוב שהתקנון החדש ייאכף.
מובן שבתחילת הדרך יהיו משפטים עסיסיים תחשפנה אמיתות לגבי התנהלות ההנהלות, הרשם, אי השיוויון ביישום הכללים וכן הלאה ודאי בעיניי שגם יירמסו מספר חברים / משפחות בדהירת העדר הנכונה לנו. תמיד זה קורה ותמיד יקרה ויישפך הדם וירקדו עליו בלהט רגשות אספסופי.
מהאמת לא ניתן יהיה להתחמק ככל שנברח ממנה כך תרדוף אותנו ובעקבותיה היקיצה הכואבת.
השקפותי ידועות למבקרי הפורומים וקוראי התגובות אני שיתופיסט ברמ"ח גידי ושס"ה אברי ויודע שאני במעוט ואין להשקפות שלי יכולת להתממש או להישרד.
אני גם מכיר מוקיר ומעריך את אלו המדברים גלויות ותומכים בשינוי השיטה לחלוטין, למחצה, לשליש או לרביע.
מה שאיני מצליח להבין או לקבל זה את רצונם להכתיב לי ולשכמותי סגנון חיים אחר שאיני מעוניין בו. זה בוודאי לא אומר שחובה עליהם לקבל את רעיונותי והגיגי השגויים לשיטתם ולחיות כפי רצוני. כאן חסרים כולנו את האוניוורסליות שצריכה להיות בתקנון המוצע וברצונו של המיעוט לנהוג ולחיות אחרת.
כאן קופצים כל מיני חלושי דעת וחלולים למיניהם הטוענים: "לא רוצה אתה ארוז חפציך ולך לדרכך". אלו הם אותם אנשים שלא רצו בהמשך דרך החיים שאפשרה קבלתם לקיבוצים ובמקום ללכת פצחו במהלכי שינוי -לדעתם, הרס והשמדה לדעתי, כמו בסוג של מהלך נקמה על העוול שנגרם להם משך היותו של קיבוץ מה שהוא נועד להיות - קיבוץ.
כך יקרה שקבוצת חברים שדבקה בדרך הקיבוצית תגורש מביתה (לא משנה פיסית או ערכית / מוסרית / רגשית) ותמתין לשעת כושר לסגירת החשבון שנפתח בצורה כעורה לא פחות מהנעשה היום.
בשני המחנות (מצדדי השינויים לרמותיהם והדבקים בדרך המקור) חסרה הסובלנות והיכולת לקבל מגוון דעות שונות וההסכמה לשלב בין מספר סגנונות חיים ובמילים אחרות האפשרות של איש באמונתו יחיה תוך כפיפות לחוקי המדינה החלים על כלל אזרחיה אינה קיימת במחוזותינו. מסיבה זו בלבד הגענו לסוף דרכינו כחברה צודקת פלוראליסטית ומתחדשת.
כל אחד ואחת מאיתנו חייבים להכיר בעובדה שהמטרה הראשונה החשובה והנעלה ביותר היא מניעת נזק לאחר. אין לכפות איש על רעהו סגנון חיים שאינו רוצה בו. כולנו הגענו ובקשנו להתקבל כחברים לקיבוצים על בסיס רעיונות וכללים ידועים וברורים והסכמנו להם מרצוננו החופשי בלא כפיה. הייתי רוצה שלא יאלצו אותי להיות חצי קבוצניק חדש או שליש קבוצניק מתחדש. אם קבענו ברוב שאיננו רוצים להיות קיבוץ מלא ושלם כל המצדדים ומסכימים לחיות בסגנון חיים מסוים יחיו לפיו כשלצדם חיים אלו שלא מסכימים לדעתם ובדרך בה הם יחליטו ללא כפיה ללא חרמות וללא אפליה ולאחר חלוקה הוגנת של שברי החלום שנגוז.
שבת שלום.
העתקת קישור