צרות של אחרים
הוספת תגובה לדף  'במקום' - עיתון לאנשים שאוהבים קיבוץ - גיליון מס' 24
שם הכותב:  יזהר
נושא / כותרת  צרות של אחרים
תוכן ההודעה:  מה שקורה ביראון אכן מעניין. כמובן שאינני מצוי בפרטים, אבל מקריאת החומר עולת כמה שאלות מעניינות (לא השאלות, התשובות). למשל: בגלל שיש שכירים יש חברים שלא עובדים? אולי זה להיפך? אולי בגלל שחברים מעדיפים לעבוד בדברים אחרים מביאים שכירים? כי ככה זה בדרך כלל: חבר שרוצה לעבוד בקיבוץ - יעבוד בו.או משהו אחר: בשישה ענפי ייצור גדולים (לא ברור לי אם היקב הוא נוסף או חלק מהם) עובדים יחד כ- 25 חברים. כלומר ארבעה בענף. ועוד 25 בכל השאר. בההיב שרוב חברי יראון, נניח 80% הם בגיל העבודה - איפה עובדים עוד 70 איש? אה, כתוב: לא עובדים. נראה לי שאפילו בקיבוץ מאד לא מוצלח המשפט הזה לא נכון. או שמי שכתב לא התכוון למה שיצא, או שהוא לא באמת יודע מה קורה או שאני לא יודע מה קורה.
אבל מה שיותר מעניין הוא התהליך והתוצאה: רוב של 60% רוצה קיבוץ שיתופי. זה יפה. ואז שש משפחות, שזה לפי חשבוני 12 חברים, שזה 8% מהקיבוץ (לפי המידע הודאי לא מעודכן של אתר הקיבוצים)לוקחות חופש. אם לא ככה נראה משבר - אני לא יודע מה זה משבר.
בקיצור: סיפור קשה, ביראון.
אבל עכשיו אני הולך להרגיז באמת, ואני מניח שאספק חומר לטוקבקיסטים מכאן ועד להודעה חדשה, או בלשון המדור - ממוטקה ועד יוסף. מסתבר שבשביל להביא שינוי מספיק מיעוט. בניגוד לתקנון, האומר שבשביל לשמר מצב מספיק מיעוט. מה שקורה ביראון הוא כנראה שהצד השיתופי מוחלש משום שהקיבוץ מוחלש. משום מה נראה לי ששש (יופי של מילה, ששש) המשפחות שלוקחות חופש לא ממש תומכות בהמשך המצב הקיים. לכאורה מספר תומכי השינוי יורד. מדוע מוחלש החלק השיתופי? משום שחלק ממנו מבין שאי אפשר לכפות שותפות. שותפות מריכים כמעט כל השותפים לרצות, או לחשוב שאין להם ברירה אלא לקיים אותה. אבל אנחנו חיים במדינה חופשית (טוב, ליהודים). לכן יש דברים שא אפשר לכפות. רציתם דוגמא? יראון זו דוגמא.
בסה"כ זה לא משמח, מה שקורה ביראון. לא הייתי שם את זה ככתבת שער. אבל כמו כל הצרות (בעיקר של אחרים) - זה בהחלט מעניין.
העתקת קישור