איציק - כמה קר שם בחוץ - וזו לא מליצה
הוספת תגובה לדף  מלים שוות
שם הכותב:  עוזי בן צבי
מקום מגורים:  עמיעד
נושא / כותרת  איציק - כמה קר שם בחוץ - וזו לא מליצה
תוכן ההודעה:  איציק
כתבת: " את העולם שם בחוץ אתה מכיר רק באופן חלקי -ולא בגלל שלא פגשת אותו", ובכן אני מכיר אותו לא רק בישראל אלא בארצות רבות בהן הייתי, אני מכיר את שוק העבודה מקרוב, מבנותי שעובדות מיום סיימן את בית הספר והצבא, מזוגתי מהמתפרנסת בשוק העבודה האכזרי שם מחוץ לגדר הקיבוץ.
אין ספק שברגע שהרחם הקיבוצי נפתח באבחת סכין המנתחים, בניתוח קיסרי אכזרי למדי, מצאו עצמם חברים לא מעטים שסמכו שהרחם ימשיך לעד לספק להם חומרי מזון, במצב לא פשוט.
לאורך שנים חברים שעבדו בענפים כושלים וידעו זאת, או שהעדיפו לטמון ראשם בחול, המספרים אחרי הכול הוצגו קבל עם ועדה לפחות פעם בשנה, מצאו עצמם ללא עבודה ולעתים ללא מקצוע, בגיל לא פשוט לעתים מעל 50 או 60, ללא ספק מצב קשה ביותר, אבל האם האחריות היא רק של ה"מפריטים" המנוולים, אלה שמנסים היו לחלץ את הקיבוץ מבור תחתיות? או שמא מותר גם להטיל את האחריות על אותם חברים ששיחקו את משחק בת היענה לאורך שנים, ותמיד הסתתרו מאחורי הטענה ש"העמדנו עצמנו לרשות סדרן העבודה" כאשר נשאלו מדוע לא הכשירו עצמם למקצוע שווה ערך כלשהו, יהיה זה נהג מונית או נהג משאית, טרקטוריסט או מלגזן, לא חייבים דווקא להיות מהנדסים או אנשי שיווק, מנופאי בנמל חיפה מרוויח יותר ממנכ"ל, אבל מי שכול חייב העמיד עצמו לרשות הסידור, ולא טרח למסד ולו מקצוע בר תעסוקה אחד, למי יבוא בטענות? לדעתי, לעצמו בלבד.
למרות שאני מועסק נכון להיום ומביא לידי ביטוי את הידע העצום שרכשתי, אני מחזיק במקצועות נוספים, ברי הכנסה נאה, שיעמדו לי לעת יציאתי לפנסיה הקיבוצית הזעומה שתהיה לי, וזה לא כל כך רחוק, היום הזה.
אז שלא תספר לי על אבחת הסכין של ההפרטה, פעם אמרו לנו, כילדים בקיבוץ את האמירה הכי אבסורדית לקיבוצניק:"מי שלא טרח בערב שבת לא יאכל בשבת" נדמה לי שזה כ"כ מתאים לחברים רבים בכ"כ הרבה קיבוצים שבאים בטענות לכול העולם ובן דודו, על כך שהם נאלצים בגילם, לשמור בכניסה לביה"ס בשכר מינימום, מפני שאין להם ולו מקצוע אחד שיכול לקיימם בכבוד, זה עצוב, אבל אתה יודע איך זה איציק, "קר שם בחוץ" והסוודר או המעיל, זה מקצוע, לעולם כך נדמה לא מאוחר להכיר בעובדות החיים.
העתקת קישור