עוזי - אני מתייחס אליך בעיקר, וברצינות
הוספת תגובה לדף  מלים שוות
שם הכותב:  משה שיאון
נושא / כותרת  עוזי - אני מתייחס אליך בעיקר, וברצינות
תוכן ההודעה:  עוזי, אתה מצחיק אותי כפי שרבים מצחיקים אותי ואני מכיר להם טובה ותודה על כך, זו בחירה אישית לראות את המצחיק והנחמד,החיים רציניים מדי להורסם בעודף רצינות ולהפחית מהשמחה המבריאה והמביאה שפי אין בכך כל כוונה להפחית מאיכות דבריך,למרות נטיותי לגופניות איני דן לגוף הכותב אלה לכתביו, כך אענה לך כמי שלמדתי לחבבו למרות שטרם פגשתי בך - ואין קשר למחלוקת.
הפעם בתשובתך חרגת מהעמדת דבריך ורמתם. אתה גם יודע וכפי שציינת שאני עיקבי בגישה וטיעונים,כך ציינת בעבר, אז איך לפתע אתה מתייחס כאילו אינך מבין "ראשית ואחרית"?. כתבתי לך רבות על גישתי הבסיסית לחיים ולחברה ועל כך שהקיבוץ הוא רק מיסגרת לקיום רעיונות שיכולים להיות משותפים ומכוננים ליחידים וקבוצות במקומות רבים וייתכן שמעטים או רבים בקיבוצים האמיתיים אינם מיזדהים אתם כבר וודאי שהביצוע אינו מושלם, השפעתם לרוב נובעת מאיכותם יותר משכמותם, אך גם לכמות השפעה.איך נפלו גיבורים ומבינים עוזי ?, לגבי כל הקשור בצדק חברתי וזכויות ניצברות,אתה ממש מכיר את עמדותי,לכן ארשה לעצמי לציין שאתה טועה ומטעה, אסתפק בדוגמה אחת ומעטה להמחשת המרובה ושכתבתי לך על כך ואף היפצרתי בך - כמתאפורה אישית לגביך להכיל על הכלל לבל "תשליך/ו אדם לעת זיקנה", כמי שצברו,אך בכלל כבני אדם,בפרט כיהודים/בני השבט - זה הרי תמצית קורטוב דרכי החברתית,לכן אני מנסה לשתף פעולה עם "פנסיה בראש" כחלק ממאבקי החברתיים בתנועה שלצערי אני מוגבל ביכולותי כיום, כך גם בתרומה - כתבתי לך שלדעתי הוריך כאחרים, ראויים לכל היחס שהובטח להם בשנות יצירתם - פנסיה ראויה ומרחיבה (לפי מידת צרכיהם בהתחשב גם במיגבלת יכולת יצירתם לגבות ולו היה תלוי בי גם בגיבוי מערכת ערבות בין ישובי התנועה - לצערי באין דואג, מעשית עליכם מוטלת מטרת קיום לעניי קיבוצכם- לשעבר קודמים",הלוואי שיכולתי לגרום שהוריך יזכו לאשר זכו הורי טרם הליכתם לעולמם,אף אחי כפנסיונר), גם לך/ם מגיע את מה שצברת/ם באופן אישי וציבורי טרם החלטת/ם בעצם לפרק את שיטת חייך/ם על משימותיה וייחודה האנושי, הייחודית בגינה זכית/ם להעדפה בנכסים וחוק.
- משהחלטת להיפרד מצורת החיים הייחודית לשמה הוענקו לך/ם נכסי הייצור והטבות החוק ראוי שתיפרד/ו גם מיתרת עדיפותך/ם בחוק. אותה חברת רוב סובבת שרובה אינה קיבוצים העריכה מאוד את הקיבוצים האמיתיים והמשימות שלקחו על עצמם תוך קיום חברה ייחודית לשם כך כאמצעי ותיקון עולם כמטרה. כך היתה
מוכנה להעדיף קיבוצים אמיתיים על ייחודם והמשימות שהם ממלאים אך יקיץ הקץ על נכונותה ליחסנות יתירה ומנצלת את שם הקיבוץ לשם מיפלט מס וזכייה בנכסי מדינה על בסיס הטעייה.חברה שכהכללה
נהנית מהפקר והפקרות תוך ניצול עובדת מיעוט דבקי דרך עבר ורוב מישתמשים בשם להטעות ולזכות מן ההפקר(פוגעת במיעוט הקיבוצים האמיתיים ובכך בכלל סיכויי המדינה היהודית)
איני מזלזל באיש בעולמנו השמח והדווה - (תלוי בעין המיתבוננת).עם כל גודל פער עמדותינו מצאתיך כמי שיכול להתעלות ולהעמיד דברים על הגיונם והסברם, עם חלק אני מיזדהה, הגם שמסקנותי להתנהגות ועשייה שונות משלך-בזו הפעם אני מוצא שכשלת. אשלח לך גם חומר והוכחה לדברי-מצולמת עובדת "אשר יגורתי בא לנו" - ונכסי ראשית הציונות מושכרים ונמכרים
בכסף למי שמתחרה איתנו על הארץ, אנשים שאני באמת אוהב, אך הם המתחרים על הארץ ויקנו מאיתנו הכל,כולל כל מה שלמענו גם אתה נילחמת במערכות מילחמת העצמאות הנימשכת שלנו,נידמה לי שלגביך כלגבי -ההתשה ויום הכיפורים,שלום הגליל ואלו שבינן והשאירו בך צלקות עמוקות, גם בי, אך אותי הן הביאו למסקנות ועשייה הפוכות לשלך. ניסיתי להשיב לדבריך כיוון שהם ניראים לי כקרובים לשקולים אף הגונים יחסית, למרות שהיו כושלים לו בחנתםם כשרשרת לוגית הכרחית למחשב, הזהה בעצם כבסיסי לוגיקה ממערכות חשיבה קודמות.דרכך בחרתי להביא דברי, בשל איכות דבריך.
- אספר לך על פירות הפרט -סיפור אמת פרט לצילומים כעובדות שאשלח לך על מכירת נכסים לכל המרבה במחיר במושבה שבה למעשה הוקם אירגון-בר-גיורא-השומר שהיו בסיס להקמת ההגנה-מקום סדנת יוצר אף לחלק חשוב בפרקי העלייה השניה/ייסוד הקבוצה-קיבוץ והשומר/שומר-צעיר כממשיכו. התארחתי אצל חבר פלסתיני ששכר את המשק בסג'רה בה עבד גם בן-גוריון, שכר ל 6 שנים עם הבטחה לשכירה להמשך כביטוי והצדקה להשקעה (השכרה לדורות). התארחתי אחר שעורי הפילוסופיה היום שמקבל בני ועליהם כתבתי לך.
- השוכרים בני מישפחה שחלקם חברי עוד מראשית ההתיישבות בגולן, עובדים איתי, חברי נפש שאנו מוכנים לחלוק בכל, מבחינתי מלבד אדמה ונכסי מדינה ואין פעם שאיננו משוחחים על כך בפגישותינו, אגב זו המישפחה של סאלח/אבו-סאלח לו גם עמיעד הקצתה חלק בנחלתה - מעניינים התנאים, למשל לכמה שנים ?.
אחד מבני המישפחה היה אף כילד חוץ בכפר-חרוב, חלק מהמישפחה עובד בכפר-חרוב ומזדהה עד כדי כך שעל מכוניותיהם הם הדפיסו את הסמל של אר"י-המפעל של כפר-חרוב, אבי המישפחה היה בא אלי לחווה לישון בצהרים כשהיתה פעילה (טרם פציעת בני).אחרי שהתארחתי במשק המושכר באילנייה נסעתי והתארחתי בטורען עם בני אותו הם אוהבים מאוד ושמעתי אודותיו תישבוחות על העזרה שהושיט והתעקש לסחוב שקי עקובית-הגלגל עבורם על סוסתו עד למכונית,כדי להקל על הקוטפות במירעה שכן, אכלנו,צחקנו,החלפנו פיתגמים ומשלים וכרגיל ואופייני לגילנו סיפרנו סיפורי עבר מתובלים בהגזמות ושיפוצים מקומיים - שיהיה מעניין,מצחיק וארומטי לנוסטלגיה. כרגיל כפי שתמיד היה גם חלק "יעני רציני"-ככל שאפשר עם לא רציני שכמותי בהם דנו ביהודים,דרוזים, בדואים-ערבים,יהודים ויהודים-חובשי כפיות ומומרים לנצרות ולאיסלאם, שוב חזרתי באהבה רבה על דברי הברורים שחרף אהבתי האישית למיעוטים בפרט לבדואים, אך גם לפלסתינים, אעשה מאמצים ככל יכולתי שנכסי המדינה, בפרט הקרקע תישאר בידינו וגדר קיבוצינו גבוהה לישיבת יהודים בה כברירת קיום. תמיד אני מחווה דעתי בנושא השלום בו חדלתי להאמין מאחר והם לעולם לא יוותרו על נחלותיהם, למשל בציפורי כבציון/ירושלים, נכון גם לא בג'יב-יוסוף - גוב-יוסף
הנימצא במירעה שלכם שכבר מושכר,בשלב זה ליהודי, ובהמשך?.
הם לא יוותרו בהתנדבות על גרגר ממה שישבו עליו אלפי שנים כממשיכי היהודים וישראלים שלא גלו מארצם אך אינם יהודים עוד בתרבותם ויתר מרכיבים,כולל שותפות ובעיקר - שותפות גורל - כפי שאנו יהודים לא וויתרנו על "בשנה הבאה בירושלים הבנויה", עד הגשמה, הם לא יוותרו, כפי שאני לא אוותר על גרגר מאדמת רמת-יוחנן שכולו חייתי בה 17 שנים נטו,
שחוויתי בה ילדות מופלאה נהדרת בחינוך משותף אין טוב ממנו למרות ההשמצות אודותיו,ילדות בה לקחתי לעצמי זכות לבלות רבות אצל בדואים,פלסתינים ודרוזים.ולו גרגר כולל מאדמות שנכבשו מפלסטינים, לנו הצדק שלנו ולהם שלהם הם אינם פחות צודקים, אלה שלעת עתה הם בצד שלא זכה.
- אנחנו ערגנו,חיכינו וחזרנו אחר אלפיים שנות גלות - כי זו תכונת הגזע שלנו, כך גם הם ימתינו כל שיידרש להמתין עד אם תתאפשר חזרתם לאדמותיהם, ייתכן שבסיוענו/חלק מאיתנו בהפריטנו ומוכרנו.
- עתידנו תלוי בתודעת המתחייב ממציאות קשה אותה תיארתי - מציאות סטטוס קוו והבנת עוצמות -"עודנה,עתווה" אך לעולם לא "סלאם", כמשל - "היד שאינך יכול לה נשקנה, פלל (אחל וחכה)לה שתישבר.
- אצלם ואצלנו יש גם נטיה למכור בכסף ולו את היקר ביותר-אדמה ונכסים ברי קיימה, כיהודים טובים, אצלם ואצלנו מוצנע עגל-זהב
בקרקעית התודעה,אך לא תמיד ליקחו ו10 דיברות.
- אצלם המאבק במצב נחות בהרבה,חסר משאבים ופיתוח-פרימיטיבי,גם לא עבר עידון אירופאי כיהדות שלנו(למשל דמוקרטיה - יוונית-ניצחון ההתייוונות?),אצלם ממלאים מוסר בשיטות תנכיות
ומקצרים בראש מוכרי אדמה.
- ואנו, אנו מפריטים כיום כל שאפשר, ומהי תכלית ההפרטות ?-והרי הוכחותי.
- הבנת עוזי ?,אז אתה מבין מדוע אני גורס שאנו עוסקים בחשוב ביותר ברמה אקוטית, אז מילא כשלת הפעם בקוצר רוחך,מילא כשלת בהצבת שורה-לוגית-הכרחית למרות נכונות עיקר העובדות הקשות הממכרות והמוכרות שאין ברירה להן רק בשל עובדת חוסר אורך עודף של גלותיות על פני שנות גלות,יותר מכך,גם גן המביא
את השבט שלנו לפרט/לפרק ולו את היקר מכל ולמכור.
- עיין בשירי משורר חדש בשם נחמן ביאליק ודבריו ערב צאתו לניתוח הערמונית בגרמניה ממנו חזר בארון,דברים בדבר בריחת היהודים מעבודת כפיים ומכירת ערכים, עיין בשירי התקווה של משורר חדש אחר-שאול טצ'רנחובסקי - "שחקי שחקי על חלומות...." לו זה היה הימנוננו ומוסרנו
לעובדם לאורך השנים היתה אורכת שהותנו כיישות עצמאית,נילבבת וטובה לשבט שלנו, לו היה ניתן - לכאן שייך הקיבוץ והיפוך שייך שבר חלום הקיבוץ.
- תודה על המחמאה וההדמייה לאלישע שפירא, להערכתי קטונתי ועם זאת אני חולק עליו, אין סכנה גדולה לחלום הקיבוץ האמיתי מהכפיפה המשותפת עם מי שהיו קיבוצים וההליכה המשותפת למאבקי אינטרסים. אין חשוב מהפרדה ודרישה כיחס ייחודי לקיבוצים אמיתיים בגין האמת שהם מקיימים,למרות שאין אלייה ואין קוץ בה בכל זאת אלייה היא - הבשר העדיף בכבשה, ככל שאדע.
- יש דברים שכתבת וניכרת בהם סערת נפשך עד אין שיקול והצבה לוגית שלא אטרח לסתרם, גם עובדות אותן אתה מסדר לצורך עניינך - לא אעסוק בהם בכלל פרט להמלצה לך לבחון את דבריך על בסיס שיטת ה"הנחה/שלילה" כבמדעים -"מודול-טולנוס -מודל שלילה" - תגיע לבד להבחנת טעויותיך.
- בריאות,שמחה ואהבה לכל.
העתקת קישור