לאורי יזהר- בשביל כבוד צריך לעבוד
הוספת תגובה לדף  שיתופי - חדשני / 'אתם תבטיחו לי'
שם הכותב:  דודו פלמה
נושא / כותרת  לאורי יזהר- בשביל כבוד צריך לעבוד
תוכן ההודעה:  אורי יזהר שלום. ראשית לכל אני מנהל איתך דיון ולא ויכוח. ומה שלא מכובד הוא האופן שבו אתה מנהל איתי ויכוח ולא דיון. כאילו אתה הוא המחליט והמסמן הבלעדי את ערך וגובה הדיון. עיין ערך תגובותיך: הראשונה שאלה לגילי כאילו שיש לכך משמעות והאחרת הייתה נזפנית וצדקנית. ולעצם העניין למה הזיכרון שלי מגלילי לא קשור? גלילי היה איש סוד שלחש על אוזנם של ראשי ממשלה כאילו היו סוסים. ומהבחינה הזאת הזיכרון האישי טוב כמו הזיכרון ההיסטורי המסוכם והמנופה.

לדוגמה, מילן קונדרה מדבר בסיפרו 'הקלות הבלתי נסבלת של הקיום על הקיטש' כאוחז בקצוות מנוגדים, נשגב ושפל, ובו בזמן חותר כל הזמן למצב של אי –מורכבות. דוגמה נפלאה לכך הוא הסיפור על בנו של סטאלין, שהוחזק במחנה שבויים, יחד עם שבויים אנגלים, אשר התלוננו על הזוהמה שהוא משאיר אחריו. בנו של סטאלין דרש להישפט אצל מפקד המחנה שסרב לדבר איתו על חרא, מרוב תסכול והשפלה רץ בנו של סטאלין אל הגדר החשמלית והתחשמל למוות.
בסיפור קטן הזה ממחיש קונדרה מה קטן בעצם המרחק בין הנשגב לשפל, ועד כמה טראגי- קומי מצבו של בנו של סטאלין שהוא "בעת ובעונה אחת בנו של אל ומלאך שנפל", ולמעשה נשפט בגלל "חרא" ולא בגלל משהו נעלה יותר. והרי לך עירוב בין זיכרון אישי לזיכרון היסטורי. ואגב, אם חשקה נפשך להמשיך ולהתווכח איתי, אתה מוזמן לא לקרוא את תגובתי, אני נמצא כאן לדיון ולא לויכוח.
העתקת קישור