ההבלים הצפויים של מי שמכנה עצמו "משונה".
הוספת תגובה לדף  מהלך של חילוץ
שם הכותב:  מושבניק
נושא / כותרת  ההבלים הצפויים של מי שמכנה עצמו "משונה".
תוכן ההודעה:  הסוס הטרויאני ה"משונה" מנסה לסכסך ולהטעות לכן חשוב להתיחס למספר עניינים שהעלה.
-לסעיף ד'-בכל העולם מעבדי האדמה רכשו בעצם מעשיהם את הבעלות על אדמותיהם.
ה"רפורמה" בקרקעות, שהטיעונים למענה הינם שיקריים, שאותם יזם שונא הסוציאליזם והקיבוצים, וההתישבות בכלל,סוחר הרהיטים,תושב קיסריה ובית ראש הממשלה,מוכיחה שהכל נזיל ושיגיע היום בו יזכו החקלאים הרוצים(והחכמים)בבעלות על אדמתם.
(הרצל כתב בהקדמה לסיפרו "מדינת היהודים כך:
"היהודים הרוצים,תהיה להם מדינתם,והם יהיו ראויים לה".
לא היו כמו הקיבוצניקים והמושבניקים שרצו יותר ולכן ראויים לה).

עובדה,קודש הקודשים של הפראיירים מההתישבות, שעל פיו אדמת הלאום לא תימכר ולא תועבר ל**עולם** מידי בעליה-ה""עם"" היהודי, לבעלותו של לאף אחד אחר,נופץ. קודש הקודשים הזה נופץ עם ה"""רפורמה""".נופץ ע"י מי שלא רוצה לדעת מה זה אדמה,שכל מעייניו להרוס את כוחו של השמאל הסוציאליסטי ועוגן כוחו האחרון-החקלאים, בעיקר הקיבוצניקים,אחרי שהרס את כל עוגניהם האחרים.
על פי הצעת הרפורמה המקורית, היו אמורים כמיליון דונם אדמה עירונית מבונה, לעבור לידי החיים עליה.
בסוף,כמו סוחרי סוסים, התפשרו על 800,000 דונם.
קודש קודשים זה עוגן בסעיף 1 של חוק """"מקרקעי ישראל"""".
אלא שמחוקקיו בעצמם בגדו בו בחוקקם מיד אחריו את סעיף 2, המתיר מכירת קרקעות ה""עם"" לאחרים ב"נסיבות מיוחדות".
זהו סעיף שבד"כ מתווסף לחוקים רבים כדי לאפשר גמישות למחוקקיו.זוהי תוספת נכלולית שנחקקת ע"י קיצרי ראות הסבורים שלעולם יהיו בשלטון ורק הם יקבעו מתי שוררים "תנאים מיוחדים" המצדיקים שימוש בסעיף זה.
(הדוגמה הטריה/ישנה הינו חןק ההסדרים שבמקורו הוכרז, כשנחקק ב-1985 כ"זמני"ולמען מטרה ספציפית=הדברת האינפלציה שהגיעה לכ-400%.זו אינפלצ' שיצר שלטון הליכוד
בתוך 5-6 שנים מעלייתו לשלטון.
מאז הוא פגר חי ובועט ומשמש פלטפורמה להחדרת חוקים/חיסול חוקים שלא בדרך הטבע ועל פי גחמות מתחלפות בהתאם לאג'נדות של מי שנמצא בשלטון.
הגחמה האחרונה,המתיחסת בעיקר למושבניקים אבל כנראה גם לחלק מהקיבוצים
הופכת כל מי שלא חידש את חוזה האריסות והשיעבוד שלו עם המינהל, יוכרז כ"פולש" ויהיה ניתן להעיפו מביתו ואדמתו כאילו היה חפץ.
זהו חיפצון של האדם, מבית מידרשם הפורה רוש ולענה של חבריו של המשובש.ראו מכתבו של שי חרמש ליו"ר הכנסת בענין זה שהתפרסם בעיתונות הכללית וגם באתר זה).
כך הם השתמשו בסעיף 2 המוזנה והמזנה, כשמכרו את אדמות מפעלי ים המלח לשאול אייזנברג, שהיו חלק מנכסיה של ה"חברה לישראל"(זוכרים "שקשוקה"?האחים עופר?צים?).
האדמות נמכרו בפחות משוויים של כמה חרוזים צבעויים.
בדיעבד הסתבר שהוא קיבל לבעלותו,עם הנדוניה, גם את אדמות המושבים הסמוכים שהפכו לפתע, מבלי שיודעו, לאריסיו של אייזנברג.
ביידיש יש אימרה לפיה "כשאלוהים רוצה-גם מטאטא יורה".
כשהקיבוצניקים רצו-קמה מדינה.
אם הם ירצו הם יוכלו להיבנות בעצמם אחרי שדאגו לבנות מדינה ל""עם היהודי"".

-לסעיף ו'-כנראה שמחוץ לעולם הקפוא וההזוי של המשונה,אותו הוא מנסה לכפות על אחרים,יש עולם חי תוסס ומשתנה(לא משונה)
שיחיד וקבוצה חפצי חיים חייבים להתאים עצמם אליו.
כמו שכתבתי בסעיף הקודם-גם הקיבוצים חייבים, למען עצמם,וזה אולטרה מוסרי, למי שדואג למוסר,להתחיל לדאוג ל"חומר" של עצמם אחרי שדאגו ל"חומר" של ה""עם"",
כשפעלו, כפי שכותב המשובש,
"רק משיקולים התישבותיים וציוניים".

-לסעיף ז' של המשונה.
בתקופת החביון של הקיבוצים הם אסרו על עצמם להתעשר,בכלל.אז לא דובר על "מהר" או "לאט".
זהו כמעט איסור מדאורייתא מבית מדרשם של אפיפיורים וסגני אלוהים ממפ"ם ואחדות העבודה.
מטרות המיצווה הבלתי אנושית הזו היו,בין השאר, סיכה לנפשם של המקריבים עצמם ומישפחתם(זה הכי כואב, בדיעבד, עם בוא ההתפכחות)ולייצור אוירה שבה הם ייראו וייתפשו,ע"י עצמם וע"י החברה, ככמעט ל"ו צדיקים וייהנו מהרעפת הערכה והערצה אליהם מצד המנהיגים והחברה(רובה).
מסתבר שקיצוניות איננה בריאה.
לא הסגפנות ולא התאווה החזירית לעושר.
אבל הרצון להתעשר הביא גם תועלות רבות לגזע ההומוסאפיינס.
חבר מהמרכז לא צריך להתכווץ בפינתו נוכח האשמותין של המשובש.
כיום אלו מידות סבירות של אדם סביר כל עוד הן ממוסגרות בחישוקים ערכיים מתאימים ובמידתיות הוגנת.
ובמחשבה נוספת,אולי,אולי,אם הקיבוצניקים היו מצליחים לשכן בביחד הערכי שלהם, בימים השיתופיים, גם קורט שאיפה להתעשרות הקיבוץ, הם לא היו צריכים לעבור את התהליכים המסובכים והכואבים, שלפחות חלק מהם חווים.
סביר שאילו היו מתחילים לחשוב בזמן על הגשמת החלק השני בשורה של השיר "אנו באנו ארצה", לא רק על "לבנות" אלא גם על "להיבנות" מצבם היה טוב בהרבה.

שבוע טוב










העתקת קישור