קצת על PTSD לעזרא ולאחרים
הוספת תגובה לדף  חברים, יצא מרצע מן המרשק
שם הכותב:  עוזי בן צבי
מקום מגורים:  עמיעד
נושא / כותרת  קצת על PTSD לעזרא ולאחרים
תוכן ההודעה:  היום ה 6 לאוקטובר 2010, לפני 37 שנים בערבו של יום שבת ה 6 לאוקטובר, יצאנו לימ"חים הריקים והמרוקנים, בכדי לצאת על השרשראות מבית דרס (באר טוביה) לחזית התעלה, לקח לנו שעות בשחיקה נוראית של הכלים, והגענו לחזית, כול שקרה לנו מאז שהגענו קרה, אבל היום, היום הזה, התאריך הזה מזעזע אותנו, שיצאנו מהתופת הזו, לאחור, לאש ולדם, לחברינו שהתפזרו כך בפרוש עלינו, לריח המוות לסרחון הנוראי של הקרב שאיננו נגמר לעולם, מאז...
37 שנים אנחנו חיים את המלחמה ההיא, עברנו עוד מלחמה אחת לפחות מאז, וגם אינתיפדות, אבל מבחינתנו המלחמה הזו לא הסתיימה לעולם, הפרוטוקולים המתפרסמים, מעצימים את הזוועה, עת ישבנו בכלים שלנו, המרוססים והעשנים, ושמענו בקשר את המעוזים משתתקים האחד אחרי השני...
לקח לנו שנים להבין שאנחנו בעצם קורבנות של תופעה שנקראית PTSD (לפעמים האותיות מתחלפות), מה שנקרא בעברית יפה "הפרעת דחק פוסט טראומטית", הדברים אינם פשוטים, התופעות ממש לא נעימות לבן האדם ולסובבים אותו, לקח לצבא שלנו הרבה מאוד שנים להכיר ולהבין מה בדיוק עובר עלינו, אבל בינתיים אנחנו עוסקים בכול מיני סוגי תרפיות, ביניהן זה הצורך לכתוב והרבה, גם להיחשף לכאב, ולשאר הדברים, אז אני שמח שנפלתי לידיו של אחד, עזרא דלומי, שיכול לרדת עלי בכייף, אני מניח שלמרות ה PTSD תרומתי הן לעמיעד, למפעל ואולי גם למדינה ולצה"ל מעט מרשימה יותר ממה שיכול עזרא להציג.
העתקת קישור