דרשה
הוספת תגובה לדף  שיתופי - חדשני / נושאי הדגל החדשים
שם הכותב:  נגה תדמר
מקום מגורים:  בית ניר
נושא / כותרת  דרשה
תוכן ההודעה:  מכיון שניתנה הרשות לדרוש, גם אני הקטן באלפי מנשה, מצאתי את עצמי דורש. אני דורש אמת בפרסום. דבר שלא ניתן למצוא בשום אופן בדבריו של אורי הייטנר.

על הטענה: "כתביהם של אנשי העלייה השנייה רוויים במקורות ישראל", ראוי להחיל את הפסוק הידוע מזכרונות השכונה- "בחלום הלילה בצאת הכוכבים". א"ה חושב שהם התחנכו על ה"צינע ורינא". אני מציע לו להניח לשנייה את התלמוד, ולחזור ולקרוא בספרות, בדיונים ובזכרונות של הזמן ההוא - ללמוד מה באמת העסיק את אנשי העלייה השניה והשלישית. מו"מ עם כל (!) רבדיה של התרבות היהודית (ביטוי ,אצלו, של לשון נקייה לש"ס תלמוד ופוסקים), לא היה שם. מסיבה פשוטה מאוד, את הרובד המודרני של תרבות חילונית הם הם שיצרו לראשונה. וזאת מתוך דחייה של יהדות שכבר לא התאימה להם.
מעניין, לאן נעלמו מדפי ההסטוריה של א"ה אחה"ע, ברדיצ'בסקי וברנר, מחוללי המהפך החילוני בתרבות ישראל. חבל שאי אפשר למשל, לשמוע את ברדיצ'בסקי מגיב על "רווים במקורות ישראל". האמנם מן התלמוד דלה ברדיצ'בסקי את הקריאה "ערכין חדתין"? זו הקריאה שהיתה תמצית דעתו על פסלות העבר כמנחה לחיים עבריים חדשים.

התרומה המבורכת של הצעירים לקהילה, מוצגת כחתירה להגשמה שלימה של האידיאל. אבל שאלה היא האם מתקיים לצידה חינוך עצמי שיביא איתו השפעה לטווח ארוך על פערים וחברה צודקת יותר. זוהי דרישה פוליטית, דרושעס לא יועילו כאן.
זאת איננה טענה כלפי הצעירים. הטענה היא על ההשפעה הכוזבת שיש להצגת התגייסות של צעירים לפעילות בקהילה, כהתגשמות ציונות וסוציאליזם. אצל א"ה ציונות היא כל מה שאני אורי תומך בו, על זה כידוע לא ניתן להתווכח. אם הכל ציונות - אין משמעות למונח; אם הכל סוציאליזם – אין משמעות למושג זה; וכיוצא בזה החלוציות... אלא אם עובדים בשיטת המלך (מאליסה בארץ הפלאות): מובנה של כל מילה הוא מה שאני מחליט שהוא הפירוש שלה.

מה אפשר ללמוד מן התלמוד לחיינו היום אפשר להסיק מן הפירוש העקמומי והמאולץ של אורי לאמרה על הקדירה המשותפת. כתוב בעברית, סליחה, בארמית, פשוטה: התבשיל יוצא לא חם ולא קר בשל חילוקי דעות בין "השותפים". זהו ביטוי של זלזול אם לא גינוי לעמך, וחוסר תוחלת של איזו שותפות. קל לראות שהוא לא מזכיר אפילו מרחוק את מה שהתקיים בקיבוץ.
בהקשר זה אולי כדאי להזכיר את המעשה בחמור שממנו למדנו כי "פלוני הלך אחר דעת אחרים, עד שנסתלקה דעתו הימנו". זה, אני חושש, מה שיקרה לנו אם נניח לא"ה לתעתע בנו.

מה שמקומם אותי הוא, שבעקשנות הראויה למטרות יותר טובות, נטל על עצמו א"ה את תפקיד הטרב"ן: טרחן בלתי נלאה. איך שלא תסובב את הקדירה עם התבשיל המכיל את מה שנראה בעיניו תמצית העלייה השנייה חוזרת שוב ושוב אצלו כתיבת האי-היסטוריה.
העתקת קישור