הסיבה להתרפקות על העבר
הוספת תגובה לדף  רייטינג ותו לא
שם הכותב:  חבר מהמרכז
נושא / כותרת  הסיבה להתרפקות על העבר
תוכן ההודעה:  זכורני שבשנות ה- 80 חזרתי אחרי שהות ארוכה בחו"ל ארצה והופתעתי לגלות את כל מדינת ישראל שרה עם שרלה שרון שהפכה ללהיט את שירי הקיבוצים עליהם גדלתי בצעירותי.

הקיבוץ הוא נוסטלגיה כבר יותר מ- 60 שנה והסיבה נורא פשוטה. מאז קום המדינה לא ניתן להעלות ולו ברמז מעשה לאומי משמעותי ו/או מעשה ייחודי כל שהוא שעשתה התנועה הקיבוצית.

מאז קום המדינה, כל קיבוץ ממוקד בעצמו, דואג לכלכלתו, פרנסתו ורמת חייו וגם דואג 'לעשות כאילו' הוא תורם למדינה בכל מיני טריקטי ושטיקים (ראה מקרה יואל מהרשק כדוגמה עכשוית)

לבד מאנשים זקנים הזוכרים לקיבוץ את חסד נעוריו, לרוב החברה הישראלית דימוי אחר לגמרי של הקיבוץ ממה שהיינו רוצים שיהיה.

בחברה הישראלית שימש הקיבוץ מנוע גיוס אדיר להצביע בעד הליכוד וש"ס כשאלו עשו שימוש בתדמית השבעה והפרזיטית של הקיבוצים כדי להוציא הרבה שדים מהרבה אנשים.

הסיבה להתרפקות על העבר אם כן הינה העובדה הפשוטה שהקיבוץ איבד את הרלוונטיות שלו כבר לפני יותר מ- 60 שנה בעיני החברה הישראלית וזה עוד הרבה לפני השינוי בקיבוץ כאשר מנהיגים אותו אבירי שיתוף גדולים וקדושים כמו ידלין וצור ואמרי רון ואלישע שפירא וחיים אורון ודובי הלמן ועוד רבים וטובים.

אם רוצים להאשים משהו במצב אליו נקלע הקיבוץ, אלו האנשים שיש לדרוש מהם לקחת ולו קצת אחריות למעשיהם ופועלם אל מול התוצאות הכושלות בעליל ולא מובילי השינוי שחילצו עגלה פושטת רגל מהבוץ.

ההכרה שחדרה עמוק לתודעה הישראלית באשר לחוסר הרלוונטיות ולצביעות שבקיום הקיבוץ בשנות ה- 70 של המאה הקודמת פיעפע פנימה לחצר הקיבוץ עשרים שנה מאוחר יותר והם עשו שינוי.

פירות השינוי והישגיו עדיין צעירים ולאור העובדה שיש גם לא מעט כשלונות, בפרספקטיבה היסטורית אין הרבה מה לחגוג אז מתרפקים.

חומר למחשבה..
העתקת קישור