מצרכנים לשותפים
הוספת תגובה לדף  ממטה לתנועה
שם הכותב:  מיכה אשחר
נושא / כותרת  מצרכנים לשותפים
תוכן ההודעה:  כבר לפני שנים מספר נתקלתי בסוג הביקורת שאותו, כך נדמה לי, מבקר אלעד: הביקורת של מי שרואה את עצמו חיצוני לפעילות המטה\הזרם\התנועה, ומתייחס אליהם כמי שקונה מהם שירותים.
עניתי לו תשובה דומה לזו שנתן אלעד, והוספתי על כך, שמי שעושה עבורנו את העבודה היום הם אותם אנשים כמו אלישע, אמרי, מריו ואחרים, שיכולים בוודאי למצוא עניין רב, בקריירות האישיות שלהם בלי "ללכלך את הידיים" בפעילות ציבורית. למרות הקשיים והביקורת הם בחרו לייצג את העניינים שלנו - אותן עניינים במובן הרחב - מול המגמות ההפוכות, ועל כך אין לי אלא להודות להם. אינני מתכוון להיות כמו אותו צופה שמקלל את המאמן וזורק עליו קליפות קלמנטינות, רק כי החליף את השחקן האהוב עלי.
אבל יש גם עניין של תוכן: כל מה שאמרתי אינו עומד בסתירה לביקורתיות של שותפים, או נאמנות ביקורתית, או כל ניסוח אחר שמבהיר כי כוונתי העקרונית חופפת לנקודת המוצא הפוליטית, וכי דווקא התנועה הקיבוצית במתכונתה היום, כמו גם ההשתייכות למסגרת שלה, הן המעקרות את היכולת לנהוג באופן פוליטי.
מכיוון שקשה לי לנסח דברים עקרוניים בלי דוגמה קונקרטית, אז הנה דוגמית:
שיווק החלב בישראל עדיין מתבצע במסגרת משטר של תכנון. אפשר לומר ששיווק וייצור הם דברים פרקטיים ולא אידיאולוגיים, אבל אנחנו כבר יודעים את האמת: אין פרנסה בלי אידיאולוגיה.
שני קיבוצים הגישו בג"צ נגד משטר התכנון בענף חלב העזים: עין חרוד ונדמה לי אלומות. בבקשה יתקן אותי מי מהקוראים שזוכר, קשה לי קצת לבדוק עכשיו.
אז יגידו לי בבקשה, חברי שוחרי הפוליטיקה שעימם גם אני נמנה: איך אפשר לקיים ולנהל תנועה פוליטית כאשר בנושא כל כך אלמנטרי כמו התארגנות משותפת לשם קיום האינטרסים הכי בסיסיים של קיום כלכלי, אי אפשר להגיע להסכמה מחוץ לאולם בית המשפט? שימו לב, לא ביקשתי שכולם יאכלו מאותו מסטינג או יקראו את אותם כתבים באותו אולם כנסייה או ווטאבר. ביקשתי רק, שיהיה איזשהו מקום - תקראו לו תנועה או תקראו לו יענקלה קופיקובסקי, אבל משהו, שקיים ביחד ובו זמנית בראש של כולם -- ?!
קוראים לזה פטיש (פ סגולה ורפויה): משהו שחייב את קיומו לתודעתם המשותפת של בני אדם. התנועה איננה הבניין, המאזן הכספי של גוף משפטי או כלכלי, או אפילו הייצוג בפני גופי ממשלה. התנועה היא פטיש, ואם בראשם של החברים בה היא איננה קיימת, אז היא איננה קיימת עוד.
וגם בזה עדיין לא הקיץ הקץ, כל עוד אפשר למשוך את העגלה - שהיא תמיד פוליטית, לאיזשהו כיוון יותר טוב מאשר אם ננטוש אותה. אבל היא מושכת לכיוון ההפוך. וזה בדרך כלל יהיה כך. הרבה יותר קל לטוב להפוך לרע, מאשר להיפך, כי כדי להיות טוב צריך להשקיע מאמץ, וכדי לעזור לרע, מספיק להיות אדיש.
העתקת קישור