לגדעון,לאחר הבהרותיך
הוספת תגובה לדף  גם השיטה אשמה
שם הכותב:  מושבניק
נושא / כותרת  לגדעון,לאחר הבהרותיך
תוכן ההודעה:  להצדקתי אטען שהתרשמתי מדבריך בדיונים קודמים ומתגובות שהופנו אליך כי אתה בעד שינויים,אולי עד כדי דיפרנציאליות.
כשקראתי בעיון שוב את מאמרך הבנתי שאתה מחפש דרך ביניים במעבר מהקיבוץ המסורתי/שיתופי לקיבוץ בעל מאפיינים בעלי דגשים שונים בדפוסי ההתארגנות בכל הקשור למקומו וחשיבותו של הפרט במערכת הכלל קיבוצית.
בעקרון, אתה, ככל שהבנתי, מתנגד לשינוי הדרסטי הדיפרנציאלי אבל מכיר שאין דרך להימנע משינויים בדפוסי ההתארגנות.

מהכותרת שעזרא העניק למאמרך ניתן להבין שלדעתו השיטה אשמה בשינויים שהתחוללו בקיבוצים.
במאמרך אתה "מוצא" אשמים אחרים, כמו החינוך.
כך או כך אין כל חשיבות למי צודק בקשר לאשמה.
שניכם טועים מאד,לפחות כל עוד אינכם מפנים את האשמה כלפי הסיבה להקמת קיבוצים.

הסתובבו בארץ בתחילת המאה הקודמת,במיוחד בעשור הראשון שלה ועד מלחמת העולם 1,קבוצות של היפים מחפשי גאולה לנשמתם שחלקם הגדירו צורת חייהם כ"קומונה".חשוב לציין שגם בהן,כבר אז, לא היה שוויון אמיתי וממשי מאחר והנשים עסקו ב"מלאכות הנשיות" והגברים ב"גבריות".
הדריכו אותם שאלות של גאולה אישית ולאומית.
בגלל או בשביל הלאומית הגיעו לארץ ישראל בניגוד לרבים הרבה יותר שהגאולה הלאומית לא היתה מספיק חשובה להם כדי להניעם להגיע לכאן במקום לארגנטינה,ארה"ב או אוסטרליה.
ולעתים מדובר באחים ואחיות שמי מהם עבר לא"י בעוד האחרים מהגרים למדינות אחרות.
ההערכה שלי אומרת שאילמלא נמצאה השיטה המתאימה לגאולה הלאומית לא היו קמים קיבוצים כסוג של מענה לחיפושים ולחיבוטי הנפש האישיים.העיסוק בחקלאות אינו פתרון למצוקות וחיפוש העצמי.
העיסוק בחקלאות מתאים רק למי שאוהב זאת.ומעטים מאד אוהבים זאת באמת.
עם יד על הלב-כמה קיבוצניקים ניתן להגדיר כחקלאים בנישמתם?כמה עסקו בחקלאות?כמה עוסקים בה היום?וזה נכון גם למושבים אם כי במידה שונה.
הערכים שאתם מתנאים בהם אינם הדבק המאפשר הקמת קבוצות גדולות שתתקיימנה לאורך שנים.
לפחות לא קומונות דמוקרטיות.היו קומונות שנוהלו בכוח כריזמה שתלטנית ורודנית שהגיעו לקיצן כזה או אחר.

רק הפן הלאומי סיפק את הדבק שהחזיק אנשים יחד ואיפשר להם "לצלוח" את כל מצוקות וקשיי הקיום הקיבוצי ומשימותיו.
ורבים ,רבים מאד כשלו בדרך ופרשו תוך שהשאירו מאחוריהם את כל רכושם.

מה שמצחיק אותי אבל גם מייאש זה שאתה מביא ציטוטים מאנשים מרכזיים בהוויה ובחשיבה הקיבוצית,הרואים נכוחה את המהות האמיתית של הקיבוץ,מגדירים אותה בתמציתיות וחדות מרשימה ואח"כ גם הם וגם אתה ממשיכים עם המנטרות על ערכים שלא יכלו לשמש בעבר כסיבה להקמת קיבוצים ואינם יכולים-וזו עובדה-לשמש כיום כסיבה להמשכת דפוסי החיים השיתופיים.

צר לי על כל הנשמות הטובות שהאמינו ודבקו בסיסמאות המגייסות ומצאו עצמם פראיירים.ואני אומר זאת כי גם במשפחתי יש כאלה.

וכפי שציינתי,גם אנחנו המושבניקים נפגענו מהשותפות עימכם במיסגרת מה שנקרא בעבר "ההתישבות העובדת".
ועד היום יש עניינים ששותפות זו ממשיכה לפגוע בנו.

בהזדמנות זו אני מרגיש חובה לשבח את חזן על דבריו הנכוחים ואף האמיצים וכמובן את ענברי.

ושלא תהיינה אי הבנות-איני בז למי שהשינויים הפכו עליו את עולמו.
להפך.
גם אני ניסיתי בכל כוחי להמשיך ולעסוק בחקלאות ולשם כך אף הוצאתי מחסכונותי.
עד שגם אצלי ירד האסימון והבנתי ששוב בגילי לא אוכל להתחיל מחדש עיסוק בענפי חקלאות אחרים.
גם ליבי דואב עלי ועל כל מי שמוצא עצמו מול שוקת שבורה.מול שברי חלומו ומשמעות ותוכן חייו.
אולי כאן טמון אחד ההבדלים בין מי שכל חייו היה אחראי בלעדי לחייו,דבר שאילץ אותו למצוא פתרונות לנסיבות מישתנות ,ובין מי שחי בחברה שפטרה אותו מדאגות קיומיות יומיומיות.

ובנימה אישית,גדעון,הצעותיך מגיעות מאוחר מדי,הן מורכבות ומסובכות ולכן בנסיבות הקיימות והמישתנות הן אוטופיות.

הפתרון-הקמת צוות חשיבה שיכלול אנשים מבחוץ,הן כאלה שהיו קיבוצניקים והן כאלה שלא היו כלל קיבוצניקים אבל שיש בהם הכרה בערך הקיבוץ וערכו וחשיבותו לחברה ולמדינה,שידון בהעמקה והרחבה כיצד נכון לבסס את עקרונות הקיום של הקיבוץ
במציאות העכשוית והצפויה.
שתי תכונות חשובות חייבות להיות לאנשים אלו-אומץ וחשיבה מחוץ לקופסה.
וכמובן גם תכונות נוספות.

בברכה

מושבניק



העתקת קישור