לעזרא
הוספת תגובה לדף  גם השיטה אשמה
שם הכותב:  ארנון אבני
נושא / כותרת  לעזרא
תוכן ההודעה:  מזה כעשר שנים אני נמצא בחיפוש אחר דרך שתחלץ אותנו מהמילכוד של הקיבוץ המסורתי. החיפוש החל כאשר גיליתי חריקות בשיטה. כל פעם שנראה היה שיש דרך ביניים שתוכל לשמור על שוויון ערך העבודה ועל מסגרות הקיבוץ הקיימות שמחתי על פריצת הדרך. אלא שהפתרונות האלה הכזיבו די מהר.
אני מתפרנס בנירים מסטודיו קטן לגרפיקה ומעיתון מקומי חביב ("ככה זה") שאותו אנחנו מפקים כאן. זה אמנם עיסוק מעניין אך לא ממש בוננזה ואם היית מכיר את השוק הזה היית מבין כמה כל העסק הזה שביר. מולי, בהתנגדות לשינוי עמדה חבורה שמנתה לפחות 5-4 חברים שכל אחד מהם משתכר מעל 25000 ש"ח לחודש. זה עזר לי לשמור על יחס של כבוד אליהם כי ברור היה לי שהם באמת מאמינים בדרכם.
גם כאשר הקמנו צוות שינוי הם נמנעו מהשתתפות בו עד לפני שנה בערך, כאשר אחד, אחד, נטשו את עמדתם הקודמת בעיקר נוכח מה שקורה בקיבוץ (שאותו חזיתי שנים קודם).
אחד מהם הגדיר זאת כך: האמנתי וניסיתי אבל הגעתי למסקנה שאין לי שותפים לזה. כוונתו הייתה לקיבוץ שהתרוקן מבניו ומחבריו הטובים ביותר (בינהם ידידך מנירים).
ההבדל המהותי ביני ובינך שבעיניך הקיבוץ הוא הרעיון בלבד, ולטעמך אפשר להמשיך לשרת אותו אם יימצאו האנשים הטובים לזה. אם לא- חבל על הזמן.
בעיני הקיבוץ הוא קודם כל חבריו, וכאשר אני רואה לאן המודל הזה לוקח אותנו אני בניגוד לך נישאר פה ונאבק על נשמת הקיבוץ שלי והרבה פחות על הרעיון.
אני מבין שבעיניך כסף מופרט הוא בצע, וכסף שיתופי הוא פרי עמלנו.
אצלי זה לא ככה. אצלי החברים הם בני אדם שרוצים לחיות טוב יחד עם קיום קהילה בריאה ותומכת. אם אפשר שיתופית - יופי. ואם לא אז פחות שיתופית.
אני מקווה שנגיע לזה ובמחיר חברתי סביר.
העתקת קישור