ממאירותה של 'עובדה' כביכול
הוספת תגובה לדף  פשטנותו של המתוחכם (מאמר רביעי בסדרה)
שם הכותב:  נובר בין השורות
נושא / כותרת  ממאירותה של 'עובדה' כביכול
תוכן ההודעה:  'שטיפת-מוח' נעשית בדרכים רבות, חלקן בוטות וגלויות, וחלקן מתוחכמות ולכאורה סמויות מתשומת-הלב. כך גם 'שתילת' "עובדות" כביכול, שלאמיתו של דבר הן מופרכות מאד, לתוך טקסט, שאנחנו קוראים ובהיסח-הדעת מקבעים בזכרוננו כ'נכס צאן ברזל' של תשתית דעותינו ועמדותינו. אינני יודע אם יואב שהגיב כאן שילב בתגובתו את ה"עובדה" הלגמרי לא נכונה מתוך נאיביות, לאחר ששמע או קרא את הדברים במקום אחר; או מתוך ידיעה או הבנה לא נכונות של העובדות; או חלילה מתוך רשעות מניפולאטיבית, כדי לגרום לנו לחשוב שהדברים אכן כך הם, ולכן "המסקנה" לכאורה "מתבקשת". וזהו המשפט שקראתי בין יתר דבריו של יואב: "קיבוצים שיתופים לרוב במצב כלכלי טוב. בהרבה מקרים בגלל הערך הנדלני של הישוב..." חלק א' במשפט נכון (8 מתוך עשרת הקיבוצים היותר המבוססים כלכלית הם שיתופיים). אבל החלק השני, שכביכול "נובע" ממנו חלק א' ("בהרבה מקרים בגלל הערך הנדל"ני של הישוב") פשוט שקרי: האם סאסא שבשוליים הצפוניים של הגליל-העליון, או ברעם שכנתה, או בארי שבנגב הצפון-מערבי ויטבתה שבקצה-הארץ הדרומי - ארבעתם קיבוצים שיתופיים 'למהדרין', הממוקמים ב'פריפריה' המאד רחוקה והאדמות שבחזקתם "שוות" מבחינה נדל"נית מעט מאד - הם הדוגמה של יואב ? גם קיבוץ חצרים שליד באר-שבע, או עין-השופט, שיתופיים שניהם, אינם בדיוק 'קיבוצי נדל"נ' בין גדרה לחדרה. אז אם יואב, או מי שממנו הוא העתיק את ה"עובדה" המופרכת, התכוון לגן-שמואל או למעגן מיכאל, ההגינות חייבה אותו להתייחס במסקנתו (הרעועה מבחינת התשתית העובדתית) גם לסאסא, ברעם, עין השופט, חצרים, בארי ויטבתה (שהם רק הידועים בקבוצת הקיבוצים השיתופיים המצליחים הן כלכלית וניהולית והן חברתית !
העתקת קישור