למושבניק המואר
הוספת תגובה לדף  קיצור תולדות הקיבוציות
שם הכותב:  חבר מהמרכז
נושא / כותרת  למושבניק המואר
תוכן ההודעה:  מושבניק יקר,
מעבר לעובדה שאם כל מילה שלך בתגובה האחרונה אני מסכים, רציתי שתדע שאתה לא היחיד 'שרואה את האור'.

העובדה שערב השינוי מצאו עצמם חברי הקיבוצים חסרי זכויות בנכסים שיצרו וגם חסרי זכויות עבודה ופנסיה ידועה ומוכרת. מצב אבסורדי זה אכן לא נוצר בגלל טפשות אלא בגלל מציאות ומדיניות התישבותית של המדינה ואף של העם שהצדיקה את הדבר אז.

יחד עם זאת,
מנחם בגין עלה לשלטון ב- 77, ארליך יישם את מדיניותו ב- 79 אם איננו טועה, וב- 81 דיבר בגין על המליונרים עם בריכות השחיה. די היה בסימנים אלו שמישהו שם למעלה בהנהגת התנועה הקיבוצית ירים גבה ויגיב, אבל אף אחד אפילו לא מיצמץ.

עשור מאוחר יותר כשרק החלו לדבר על השינויים הנדרשים, דמויות מפתח המטיילות מנופחות כבוד עצמי במחוזותינו באיצטלה של מנהיגים גדולים עד היום (ידלין, ג'ומס, אמרי רון, דובי הלמן, אלישע שפירא ועוד...) היו הראשונים להתייצב נגד השינויים הנדרשים ולהטיף לעוד מאותו דבר ('קיבוץ תמיד'...).

דמויות אלו, אשר היו בהנהגות כבר בשנות השבעים ואשר בכל חברה מתוקנת היו נדרשים כבר מזמן לתת את הדין על מחדליהם ולעוף לכל הרוחות, ממשיכים להסתובב ביננו כטווסים ולהטיף לכולנו מוסר.

מושבניק יקר,
אין ספק שלא נכון ולא מוצדק להטיל את כל האשם במצב אליו הגענו על כל חברי הקיבוץ, אבל קצת אחריות על מי שהנהיג אותם ועוד קצת על אלו שנתנו להם להוביל אותם בכחש, מותר? רצוי? הכרחי?

חומר למחשבה...
העתקת קישור