טול קורה מבין עיניך עזרא
הוספת תגובה לדף  קיצור תולדות הקיבוציות
שם הכותב:  גדעון שפירא
מקום מגורים:  עין השופט
נושא / כותרת  טול קורה מבין עיניך עזרא
תוכן ההודעה:  "טול קורה מבין עיניך כאשר אתה הולך להוציא שבבים מעיני זולתך" אמר ישו. אינני מדבר על שיטת בחירת מזכירי התנועה. אני מדבר על פרידה מהקומוניזם שלנו. אני מדבר על חברה שיש בה חופש בחירה, חופש יוזמה, חופש הכרעה אמיתיים בידי החברים ובכל זאת היא שומרת על זיקה הדדית וערבות גבוהות. אני מדבר על תרבות דמוקראטית של אמת, שבה החברים קובעים באופן ממשי את עניינם ולא על הצגת ה"אסיפה הכללית". אני מדבר על הבנה שהתקלות בחברה שלנו, אותן תקלות המפילות אותנו לקרשים, נובעות מכשלים מולדים בתיאוריות המכוננות. הכל קורה מול עינינו ואנו מוכנים להודות בשבר לב על כל מיני קטנות עלובות. משהו רקוב בממלכת הקומוניזם ולא יעזרו כל מיני מילות שוליים. משתמשים במונחים קוסמיים מפוצצים שמשמעותם האמיתית קרובה לאפס. נכון אמר אחי אלישע: הקיבוצים בשנותיהם הראשונות דמו יותר לחוגים אנרכיסטים. יוסף בוסל הזהיר אותנו כבר בראשית ימי דגניה: "אסור לשחרר את הפרט מן הדאגה לקיומו, פן יפתח תלות"! בובר אמר: "אי-כישלונם של יישובינו השיתופיים נעוץ בחופש הגמור בו הסתעפו צורות חדשות מתוך צרכים סוציאליים ונפשיים מיוחדים ורכשו לעצמן אידיאולוגיות משלהן", אבל הוא הבין כבר ב-1960, שזה נגמר. המנהיגים הפכו את התנועות לארגון טוטליטארי בו האדם הוא פרודה. נכון, אי אפשר היה לבצע משימות לאומיות בדרך אחרת אבל זו כל ההצדקה. לא הצלחנו לשחרר את עצמנו מטבעו של כל שלטון. גם את זאת אמרו למרקס עוד במאה ה-19. חברי הקיבוצים כבר משחררים את עצמם. כאן מבחננו האחרון וכאן כישלונו של "הזרם השיתופי", כי הוא בעצמו ניסוח טוטליטארי. האימפריה העותומאנית המתמוטטת בנתה ארמון שיראו כולם. מה אנחנו נעשה?
העתקת קישור