בחרו ברוסיה אך אמרו שהיא זייפה
הוספת תגובה לדף  קיצור תולדות הקיבוציות
שם הכותב:  גדעון שפירא
מקום מגורים:  עין השופט
נושא / כותרת  בחרו ברוסיה אך אמרו שהיא זייפה
תוכן ההודעה:  1. התנועות הקיבוציות בחרו ברוסיה במחשבה ששם בונים את המרקסיזם. הכחשת הרוסיות שלנו כיום, מלבד מעצם הבושה נובעת מהרצון להצניע את התורות המדיניות של מרקס, שיושמו ברוסיה פשוטו כמשמעו (כן, גם חיסול מתנגדים שייך למרקסיזם וקצר המצע מהשתרע)
2. כאשר מנהיגי התנועות הקיבוציות ובעיקר הקבה"א כבר ידעו את האמת על רוסיה, הם החליטו להסתיר זאת מחברי התנועה כדי "לא לייאש אותם מאובדן תקווה ודרך". במילים אחרות, לא הייתה למנהיגים הללו אופציה אחרת להציע לעמם, זולת המשטר הקם לכאורה בברית המועצות. הולכת השולל הזו בעצמה היא מעשה מספיק חמור.
3. ברור שאת הרצח שהתחולל בברה"מ אף אחד לא יכול ולא רוצה להצדיק. אבל בלי הרצח, במשטר עצמו תמכו. לכן נמצא הפתרון, שהמרקסיזם והקומוניזם בסדר, אלא שרוסיה סילפה אותם. הווי אומר, אנחנו נמשיך את הדרך גם בלי רוסיה. לצערי הרב התפיסה הצנטרליסטית הזו קיימת גם קיימת בינינו עוד היום.
4. מהי משמעותו של המשפט המרקסי -"כל אחד מוסר לארגון את כל כוחו ותמורת זאת מקבל מהארגון את צרכיו?! הפירוש פשוט בתכלית ולא תעזור כל לוליינות לשונית: הארגון לוקח מהאדם את כוחו ומחלק לו צרכים לפי ראות עיניו. ככל שינסו לרכך את העניין לא יוכלו להתחמק מכך.
על שכאלה כתב פרודון למרקס עוד במאה ה-19 (ותומכים בו בובר וכל "חבריו"): "למען השם, אנו העומדים בראש התנועה, אל נעשה את עצמנו לרבניה של אי-סובלנות חדשה, אל נתנהג כשליחיה של דת חדשה". וקצר עד מאד המצע מהשתרע כאן.
5. במקום לנסות לעצור את רצונו המאוחר מדי של איש הקיבוץ להשתחרר מתלות, לפעול ללא כפייה, להיות קובע אמיתי של דרכו, לא להוות מכשיר בידי ארגון וכד', ה"זרם השיתופי" היה צריך להשתלב בתהליכי השינוי ולעזור לקיימם תוך שמירה על מטרות מחשבת השוויון בחירויות, האנושיות והדמוקרטיה; במקום להלחם באנשים תאבי חופש בחירה ויוזמה, לעזור לקיים זאת לצד ערכי הצדק והכבוד ההדדי; במקום לחתור תחת חברות קיבוציות המבקשות להתקדם בדרך הבחירה וההכרעה החופשיות, באמצעות חוקים דרקוניים של מין דמוקרטיה המרשה עריצות של מיעוטים קטנים החוסמים את הרוב עד ללא מוצא, היה צריך לחפש דרכים בהן לא יחיו עוד אנשים תחת תכתיבים של אחרים. כן, אפשר ליישם כמה אפשרויות אפילו בכל קיבוץ בנפרד תוך קבלה הדדית כפשוטה!
6. ונסיים בדבריו העצובים של ארנולד ללא פרפרזה: "כולנו מצויים בין שני עולמות, האחד מת והשני אין בו כוח להיוולד". בואו נפסיק להפריע לחופש ולחרות להיוולד בלידה מאוחרת ונעזור לשמור על כללי אנושיות, שוויון אמת, ערבות וצדק מתוך חופש בחירה ורצון.
העתקת קישור