אפשר באופן שיתופי גם אחרת, ולהצליח !
הוספת תגובה לדף  גירושים מאוחרים
שם הכותב:  שיתופאי
נושא / כותרת  אפשר באופן שיתופי גם אחרת, ולהצליח !
תוכן ההודעה:  ארנון אבני, אתה מתחיל להרגיז אותי באמת ! הכתיבה הגורפת שלך - "כך היה תמיד בקיבוץ השיתופי: האספה הטילה על הגזבר "למצא מקורות" לשיגעון כלכלי או צרכני והלכה לישון..." היא אולי מה שאתה מכיר מהקיבוץ או מהקיבוצים הקרובים אליך. אבל ישנה והיתה גם התנהלות אחרת, שהצליחה "למרות" שהיתה שיתופית ודמוקרטית למופת (על המופת אכתוב בסוף דברי אלה). לדוגמה, אחת מלא מעטות שאני מכיר דווקא מקיבוץ רחוק ממך: אנשי ענף מסויים הציגו לחברי ועדת-המשק וא"כ לבאי האסיפה הכללית תכנית פיתוח והשקעות. הגבילו אותם בסכום ובטווח-השנים להחזר ההשקעה ('תכנית עסקית'), ואישרו, והם 'יצאו לדרך'. בחלוף כמה שנים, עוד לפני תום תקופת ההחזר המתוכננת של ההשקעה, באו אנשי אותו ענף, בגיבוי מרכז-המשק, עם תכנית-פיתוח נוספת שגם בה צריך היה להשקיע סכומי-כסף גדולים. "רגע", אמרו להם באסיפה; "עוד לא החזרתם את ההשקעה הקודמת ! עוד לפניכם כמה שנים להצדקת-ההשקעה ההיא". "נכון," אמרו מרכז-הענף ומרכז-המשק (שניהם חברי-הקיבוץ שנבחרו באופן הכי דמוקרטי), אבל באותן שנים שבהן העסק כבר עובד לאחר ההשקעה הקודמת, הגענו למסקנה, שכדי להאיץ את הגידול בהכנסות ולעמוד ב'תכנית העיסקית', אנחנו צריכים להמשיך ולפתח ולא 'לדרוך במקום' עוד כך וכך שנים, לשם כך אנחנו צריכים עוד כך וכך מליונים". ושוב, לכאורה כדברי ארנון אבני, חברי-האסיפה - עוילם-גוילם - אישרו את סכום-ההשקעה. הפליגו מרכז-המשק ומרכז-הענף (באותו קיבוץ הם עדיין מרכזים; לא מנהלים) למרחקים שמעבר לים 'ללמוד את החומר' במקום שבו הצליחו פרוייקטים כמו זה המתוכנן אצלם, וחזרו לאסיפה הכללית: "סכום-ההשקעה לא יספיק ! למדנו שצריך עוד כ-40% יותר ממה שהאסיפה אישרה". "עד כאן !", היתה תשובת הנוכחים באסיפה. או שתבצעו ותצליחו על-פי תכניתכם המקורית, או שתאלצו לוותר. את הסכום הנוסף לא נאשר לכם !", וכך הוחלט. מרכז-הענף כבר איננו מרכז את אותו הענף, ומרכז-המשק כבר לא בתפקידו ההוא, והענף שהושקעו בו מליונים לפני כך וכך שנים משגשג ומצליח לצמוח בהכנסותיו, שנוספו לסכום ההשקעה הנוספת של Xמליוני השקלים שלא הושקעו ועוד ה-40% שלא אושרו, אלא נחסכו ונשמרו בקופת-הקיבוץ המשותפת... עד שהחליטו במזכירות (הנבחרת !) של הקיבוץ, שמן הראוי שכלל החברים (באופן שוויוני !) יהנו מן ההכנסות והחסכון הנ"ל, במקום שיצברו ריבית, שהיא נמוכה כיום בלאו הכי. בימים אלה נשלמת הרשמת-החברים לקבוצות-הטיולים בארץ ובחו"ל לפי בחירתם ובמימון הקופה המשותפת של הקיבוץ (השיתופי, הדמוקרטי והמצליח. אלא מה ?!)
ואשר למופת: מספרים לי שאותו קיבוץ, ביחד עם קיבוצים שיתופיים נוספים, התחילו בהקמה של 'מרכז לשיתופיות בת-קיימא', שממנו תצא תורה לכל רחבי הארץ, ואולי יוכלו לשכנע גם אחרים ולהוכיח להם 'במטבע קשה' שאפשר להצליח גם בהתנהלות שיתופית, שוויונית ודמוקרטית "כמו פעם", אם יודעים לעשות זאת נכון גם בתנאי המילניום הנוכחי. אולי זה התחליף הנכון למט"ש שניטש ?
העתקת קישור