חן חן לארנון אבני מגדעון
הוספת תגובה לדף  עד לשיתופי האחרון
שם הכותב:  גדעון שפירא
מקום מגורים:  עין השופט
נושא / כותרת  חן חן לארנון אבני מגדעון
תוכן ההודעה:  למעמד האידיאולוגיה:
קיימים ערכים מסוגים שונים. מהם גבוהים כמו אמת, שוויון, צדק וכד' ואחרים נמוכים יותר כגון אלה של חפצים. בני האנוש הם ערכים גבוהים בפני עצמם ולכולם ערכים משלהם. ערכים הם לא רק טובים, כפי שנהוג לחשוב. יש גם ערכים רעים. המפתח להיותה של התנהגות מסוימת ערכית, זו הבחירה בה בניגוד לכורח או לאינסטינקט. על כן, גם לגנוב הוא ערך מסוים.
אידיאולוגיה היא הצבר של ערכים הנבחרים מתוך שלל אפשרויות, כדי לשמש בסיס לחברה שרוצים בה. האידיאולוגיה אמורה להיות גמישה בניגוד לערכים, שהם יציבים. כלומר, אמנם את הערכים אין משנים אבל מקומם בסולם העדיפויות עשוי להתחלף מפעם לפעם לפי מהלכי החיים, הזמן והצורך. אם למשל נחוץ יותר שוויון, מעלים אותו למקום גבוה בסולם. אם חסר צדק, מוסיפים לרמתו, וכך לגבי פרטיות, משפחתיות, בחירה, יוזמה, אחריות וכן הלאה. תפקידה האמיתי של אידיאולוגיה הוא לשרת, באמצעות החברה, את האדם.
הצרות מתחילות, כאשר גופים ובעיקר מנהיגים מתאהבים באידיאולוגיה של תקופה מסוימת ובמעמד שהם קנו לעצמם באמצעותה ומסרבים לבחון אותה כפי שראוי לעשות. כך קורה, שאידיאולוגיה הופכת למעין דת שאסור לגעת בה ולבטח לא לפגוע בשלמותה. כדאי לראות כיצד נפלו תנועות, מפלגות, יישובים, קבוצות וכד' ביחד עם מנהיגיהם, שלא השכילו לברר את מצבם בתמורות הזמן (וראה הספר על מאיר יערי למשל).
אילו הזרם השיתופי היה לוקח על עצמו לבחון את הרעיון הקיבוצי ולנסחו שלב אחרי שלב, אין ספק בליבי, שהמוצר המתקבל היה דומה מבחינות רבות לקיבוצים שהשתנו. אבל כל שמוכנים לומר בזר"ש הוא - "אוהבים קיבוץ", "העיתון למי שאוהב קיבוץ", "הפייסבוק לאוהדי קיבוץ", "יש ערכים קיבוציים ויש קפיטליסטים חזיריים" וכו' וכו'. כל פרסום שמטרתו ביקורת למען שיפור אינו בא בחשבון חס וחלילה.
רוב החברים החיים בקיבוציהם, עושים זאת מתוך אהבה וזיקה בלי כל ספק. אבל יש הדואגים לייחס זאת לקבוצת ה"שיתופיים" (מה זה?) בלבד ולטרמינולוגיה האומרת, שרק הם נשארו נאמנים לקיבוץ בעוד האחרים השליכו אותו מאחורי גבם.
כן, דת ועבודת אלילים הן תופעות הרבה יותר מגוונות ומורכבות מאשר האל שבשמים לבדו.
העתקת קישור