חדר האוכל כמקום מפגש חברתי
הוספת תגובה לדף  מסעדה בסיבסוד מלא - קיבוץ הרוצה לטפח את חדר האוכל כמקום המפגש המרכזי וכמרכז ההוויה הקהילתית, ידאג לכך שהחבר יחוש במסעדה הזו בבית, ולא כמו תיי
שם הכותב:  זמי בן-חורין
דואר אלקטרוני  zamibc@netvision.net.il
מקום מגורים:  געש
נושא / כותרת  חדר האוכל כמקום מפגש חברתי
תוכן ההודעה:  את חדר האוכל ממוטטים במכוון,
לא משקיעים על מנת שלא יהיה נעים לבוא לאכול בו.
כשלא באים לאכול מפריטים אותו ואז עוד פחות מגיעים, ואז סוגרים.

באותה השיטה סוגרים את כל מקומות המפגש החברתיים, מועדון, אולם ספורט, חורשה, חלק בסיפור כיסוי של פרנסה, משכירים את מקומות המפגש בגרושים, ומי שמעז לצאת כנגד מטביעים בו חותם של "נגד ההתפרנסות".

כשאין מקומות מפגש חברתיים, אין מקום לקטר ביחד, לא מחליפים דעות, לא מתארגנים.

להנהלה אז קל יותר ל"גנוב את הסוסים", היא הרי נפגשת ביחד בישיבות כל הזמן, יש זמן לתכנן את המהלך הבא, בעזרת היועצים הארגוניים-כלכליים.

כל התהליך ברור - "חוות החיות" ו הסרט DOGVILLE ביחד(ספר וסרט מומלץ לקבוצניקים).
אבל הסבירו לי בבקשה למה כל ההצעות עוברות בקלפי? באופן מסודר?
האם יכול להיות כי רק אנחנו, מעטים, רואים את המציאות? כולם מטומטמים אצלנו בקיבוץ?
ואם זו המסקנה, אולי באמת מוטב שניפרד, כל אחד לדרכו?
אנחנו אנשים מבוגרים, מקבלים החלטות, מצביעים בקלפי, האם זה לא מה שמגיע לנו? על מה בדיוק ולמה אנחנו נלחמים?

נפרק את השותפות ויגמר הסבל הציבורי והאישי, נחסוך זמן כי לא נשקיע אותו בלשכנע את הסביבה למה הם טועים ואנחנו צודקים.
העתקת קישור