תשובה ארוכה אבל חלקית לסלומון
הוספת תגובה לדף  חברים ונעשקים - גם אם הצליחו תאגידים בקיבוצים דיפרנציאלים לשפר את רווחיותם, רוב החברים מנותקים מהצלחה זו. הם הרי הופרדו מהתאגידים שבבעלותם
שם הכותב:  עדי הדרומי
נושא / כותרת  תשובה ארוכה אבל חלקית לסלומון
תוכן ההודעה:  ביום עיון שאורגן לפני כשנתיים ע"י הזרם השיתופי ועסק בנושא הסדרת יחסי משק וקהילה (שים לב - הסדרה ולא הפרדה), דיבר אלדד שלם ממעברות - אחד מאבות הרעיון.
המסר העיקרי היה שניתן וצריך לעשות הרבה בענפי המשק כמו בחינוך, בצרכניה, בחנות הבגדים או בענפים שיש להם פוטנציאל להפוך למרכזי רווח. הדגש היה: תיקצוב הוגן ומתן עצמאות ניהולית מבוקרת.
ולענין הנוכחי: אני זוכר אותו אומר בצורה ברורה ומדגשת "השאירו את תיאגוד המפעלים לסוף וגם אז, בידקו היטב אם זה מחוייב המציאות"
כמו בהרבה קיבוצים אחרים, אצלנו נקלטה רק השורה האחרונה ללא המילה "לסוף" ומיהרו לתאגד, לא לפני שפרסמו (כמובן - איך לא?) חוברת שאיש לא התעמק בה.
חווינו את רוב התוצאות הצפויות ואני סומך ידי על כך שנחווה את כולן, עד האחרונה.
מה ניתן לעשות? לדעתי התשובה טמונה ביוזמה משפטית שקבוצת חברים נוטלת. ברור שלא מכל צעד ניתן לסגת ויתכן שגם כאן, מייאש ככל שיהיה הדבר, המצב הוא בבחינת אל-חזור.
באשר לשאלה השניה לגבי יכולתו של חבר בקיבוץ שיתופי לבלום יוזמות כאלה - כאן התשובה ברת השגה יותר: כמי שהוליך תהליך נגדי לזה של השינוי, למדתי כי העיתוי קובע את ההובלה, וההובלה קובעת את התוצאה הסופית.
יש לפעול לפני - במודגש - לפני שהקיבוץ בוחר את צוות השינוי. חשוב שקבוצת חברים הפועלים באוריינטציה שיתופית, תיזום שינוי הכולל הצעות ופתרונות מעשיים להדברת הפרצות שנוצרו ולהשבת האימון של החבר בזולתו ובמימסד בקיבוצו.
היום ידועים כל ה'שטיקים והטריקים' שעשו ועושים צוותי שינוי בקיבוצים. אפשר וכדאי ללמוד מהם את הדברים הטובים והיעילים (בלי להרגיש תמיד אשמים), וחשוב להיות הראשונים, היוזמים והמובילים.
כל דרך אחרת מביאה לכך שהשיתופיים נימצאים בעמדת מגננה ונחיתות והתבוסה מובטחת.

העתקת קישור