לסולומון, בקשר לחוזים והפרתם.
הוספת תגובה לדף  מסיפורי סדום ועמורה - אופציית הפירוק עדיפה בהרבה על תחלואי השיטה הדיפרנציאלית
שם הכותב:  שיתופיסט חרד
נושא / כותרת  לסולומון, בקשר לחוזים והפרתם.
תוכן ההודעה:  אולי צדקת, סולומון' בקביעתך שיש להקים 'קרן' כספית, שלא בשליטת גזבר הקיבוץ, הועדה הכספית או ועדת המשק, המועצה המזכירות או אסיפת-החברים... אבל מי יחליט על הקמת הקרן ועל גודלה ויעדיה, אם לא אותם גורמים עצמם שמניתי זה עתה ?! אולי קיומה של קרן כזאת תבטיח 'מסע ארוך במסלול חיינו, "עד אריכותם", אבל גם מסע ארוך מתחיל בצעד אחד קטן, ואם הנ"ל לא יסכימו לצעוד אותו (קרי: להקים את הקרן), מה הועיל 'חכם סולומון' בתקנתו ?

ובקשר להסכמים: אני יודע שישנו בזמן האחרון מהלך מואץ של ארגון ההורים בתנועה הקיבוצית שיש להם בנים בעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים (ארגון 'אהדה') להביא את משפחות חבריו ואת קיבוציהם לחתום על הסכמים משפטיים שיבטיחו את מימון צרכי הבנים ה'תלויים' הללו. אבל אלו הן 2 שאלותיי בעקבות דבריך שלך:

א. מי יבטיח שגם החוזה/הזה שבין הורי בן (או בת) נכה לבין 'הקיבוץ' שלהם לא יופר חד-צדית ע"י הקיבוץ (כמו החוזה/הסכם שעשינו כולנו אלה עם אלה בבואנו להיות חברי-קיבוץ) ?

ב. ואם אין לקיבוץ מפעל או נכס אחר שממנו ניתן 'להפיק' את המקור הכספי להקמת ה'קרן' עליה אתה ממליץ, או שהנהלתו של הקיבוץ ו/או חבריו (באסיפה) לא יאשרו שימוש במפעל או בנכס האחר לשם הקמת הקרן 'לטובת' מחייתם בהווה ובעתיד של ה'תלויים' ברצונם הטוב של מי שהיו או עדיין נחשבים "חבריהם" של ההורים, חברי הקיבוץ ?

הכל מתחיל ב'רצון הטוב' ה'סוברני' וה'וולונטארי' של חברי הקיבוץ. ואם אין להם כל אלה, לך תזעק כלפי שמיא. גם משם לא יבוא עזרך.
העתקת קישור