תשובה לזמי
הוספת תגובה לדף  "עול" מרופד היטב - ולוולה, שהגדיר את מנהלי הקהילה כ"שליחים שנטלו על עצמם עול", שכח, כנראה, שמדובר בעול המרופד בהרבה כסף
שם הכותב:  חבר משונה
נושא / כותרת  תשובה לזמי
תוכן ההודעה:  יפה מצדך שטרחת לציין שאינך עורך דין המתיימר לתת יעוץ משפטי..

אתה כותב:
"אם אין בתקנון חובת בוררות, לדעתי ניתן לפנות לבית המשפט ולבקש שהשופט ימנה בורר. אני מניח שהבקשה תיענה בחיוב."

אז לא!
קרא בבקשה מה זה "בוררות" (מתוך ויקיפדיה) ותפנים:
.."כל בוררות תחילתה בהסכם בין הצדדים. ההסכם הוא דרישה מקדמית לקיומה של הבוררות. הסכם זה יכול להיות הסכם מיוחד לעניין הבוררות (ונקרא לעתים "שטר בוררות"), אך לרוב המדובר בסעיף אחד מתוך הסכם ארוך יותר המסדיר את מכלול העניינים שבין הצדדים.
סעיפי בוררות הם סעיפים סטנדרטיים בתקנונים של אגודות שיתופיות, עמותות, גופים מקצועיים וספורטיביים, איגודים ואגודות למיניהם, המעוניינים בדרך כלל כי סכסוכים בין חבר ובין האגודה, ובין החברים ובין עצמם, ייפתרו באמצעות אדם המוכר לאגודה ונאמן עליה, ולא על ידי גוף חיצוני כבית המשפט. במקרה זה הצטרפות אדם לאגודה מהווה הסכמה לתקנון, ובמשתמע גם להפניית הסכסוכים לבוררות."..

כלומר, אם אין סעיף בוררות מפורש בתקנון הקיבוץ הרי שלא מתקיים תנאי הסף לקיום הליך הבוררות שהוא הסכמת שני הצדדים לקיימו..
כך שאם הקיבוץ אינו מסכים לבוררות שום שופט לא יוכל לכפות זאת עליו.

לפנות לבית המשפט יכול תמיד, כל חבר, ובכל סכסוך שהוא בינו לבין הקיבוץ, אלא שזה עולה כסף..

התקנה המבטיחה כביכול את השתתפות הקיבוץ במימון הוצאותיו המשפטיות של החבר אינה 'תופסת' במקרה בו סירב הקיבוץ להליך בוררות כאשר אין בתקנון הקיבוץ סעיף חובת בוררות.

אם אתה מעוניין לעשות משהו מועיל, במקום ליעץ 'עצות' שגויות לחברים, אז הדרך הנכונה היא לצאת למאבק ציבורי למען הכללתו של סעיף בוררות חובה בתקנון הקיבוצים ומיוחד 'המתחדשים' שבהם כדרך ליישוב סכסוכים בין "חבר" לבין "הקיבוץ".



העתקת קישור