בזכות ה"צדקנות"
הוספת תגובה לדף  רצח הוא רצח הוא רצח - ברגע שאדם רצח, הוא מחק במעשהו את כל טענותיו, לרצח אין צידוק
שם הכותב:  אורי הייטנר
מקום מגורים:  קיבוץ אורטל
נושא / כותרת  בזכות ה"צדקנות"
תוכן ההודעה:  אין זו הפעם הראשונה שאני מואשם, בבמה זו, ב"צדקנות". כך בעקבות מאמר זה, כך כאשר טענתי שמיעוט שיתופי אינו צריך לנסות לכפות את השיתוף על רוב שאינו רוצה בשיתוף באמצעות סעיפי התקנון ועוד. אני מקבל את הביקורת הזאת באהבה - איני זקוק לתעודת כשרות באשר לעמדתי החד משמעית בענייני הקיבוץ - אני שיתופניק בכל רמ"ח אבריי, אני מתנגד בתוקף לכל ביטוי של תמורה לתרומה, אני כואב כל קיבוץ שנופל להפרטה. אבל כמו בכל נושא, אני חושב שיש קווים אדומים למאבק. כמי שהיה שותף במשך עשור שלם למאבק על עצם הקיום - נגד נסיגה מהגולן ועקירת יישובי הגולן, אני מכיר היטב את הזעם והתסכול שעלולים להביא למדרון חלקלק של אבדן שליטה. במאבק על הגולן, ההנהגה, שהיתה לי הזכות להיות חלק ממנה, השקיעה חלק ניכר מכוחה ומרצה כדי לרסן את המאבק ולתחום אותו בקווים אדומים של מאבק דמוקרטי, מכובד, נטול אלימות פיסית ומילולית, מתוך תחושת אחריות לאומית. גם במאבק על דמות הקיבוץ יש צורך בקווים אדומים של אחריות - אחריות לקיומה של הקהילה. המטרה - שמירה על הקיבוץ השיתופי, חשובה, אך אינה מקדשת את כל האמצעים. גם בקיבוצי, אורטל, יש היום מחלוקת, יש קולות הקוראים להפרטה ודוחפים להפרטה. הוויכוח הוא נוקב. אנו עושים כל מאמץ לתחם את המחלוקת בתוך קווי החברות, כי ללא קהילה, ללא חברות, ממילא לא תהיה גם שותפות. טוב, אני יודע שהדברים האלה יתפרשו אצל חלק מן הקוראים כ"צדקנות", אבל אני מקווה שרוב הקוראים פחות מיליטנטים מן הטוקבקטיסטים.
העתקת קישור