להעמיד דברים על דיוקם
הוספת תגובה לדף  התקדמות לאחור - האישה העירונית כובשת דרכים חדשות ותחומי עיסוק שנחשבו לגבריים, וחברת הקיבוץ המופרט מתכנסת לתוך ביתה ושבה אל עיסוקי האישה המס
שם הכותב:  עוזי בן צבי
מקום מגורים:  עמיעד
נושא / כותרת  להעמיד דברים על דיוקם
תוכן ההודעה:  הגיע הזמן שמישהו יאמר זאת, אין כאן קרב בין הטוב לרע, בין האור לחושך, הקיבוץ המסורתי איננו הרע, או הטוב, והקיבוץ המתחדש, איננו הטוב או הרע, זה פשוט לא עובד ככה, אם היית שואל את חברי הקיבוץ השיתופי הממוצעים לפני 30 שנה, מה דעתם על מודל כדוגמת הקיבוץ המתחדש, היו שולחים אותך (אולי) לפסיכיאטר, או אומרים לך, שאם אתה כ"כ רוצה עיר, אז תעבור לשם....
מאז אפילו בירדן זרמו לא מעט מיים,מניות הבנקים צנחו, באה עלינו אינפלציה מסחררת, והקיבוצים קרסו כמגדל קלפים, כמאתיים קיבוצים, הפכו לחדלי פרעון, מול הבנקים והארגונים האזוריים.
ממשלת ישראל, נחלצה ל"עזרתנו" והוקמה מנהלת הסדר הקיבוצים.
בעיני זהו החטא הקדמון, הטעות הקולוסלית של התנועות הקיבוציות, גם אכלנו דגים סרוחים וגם נזרקנו מהעיר...
הסתבר שלהציל את הקיבוץ השיתופי היה כנראה משימה בלתי אפשרית, המבנה לא אפשר (אלא אצל מתי מספר) ניהול שיכול היה לעמוד במסגרת ההסדר הראשון, ונדרש הסדר שני, גם הוא לא יכול היה להציל אותנו מעצמנו, ממשלת בגין שעלתה ב 1977 ונאום "ברכות השחיה" לא עזר לנו, המיליארדים שהוזרמו לבנקים, ולא לקיבוצים, בכדי לסתום את חובות הבועה של הקיבוצים, הפכו אותנו ללעג ולקלס בפי תושבי עירות הפיתוח, והקשת המזרחית סימנה אותנו כיעד לתקיפה אין סופית.
הקיבוצים התעוררו, משניר ובית אורן בצפון בואך דרומה, הסתבר שכנראה ממש לא ניתן, עד כמעט בלתי אפשרי גם לשלם לבנקים את ההחזר המוסכם, וגם להמשיך לנהל קיבוץ מסורתי שהכול בו חופשי ומאושר.
לצערנו הרב, התחיל מסע ממש לא מתוכנן וממש לא מגובה בתקנונים, לשינויים מרחקי לכת בקיבוצים, בתחליה בצעדים מהוססים של הפרטות בחדר האוכל, חשמל, מרכולית, עוד ועוד שירותים הפכו מחינמיים ל"בתשלום" התקציב הקיבוצי, ניסה לפצות על כך, אבל אי החיבור בין התקציב לעבודה, יצר פערים גדלים והולכים בין יכולת הקהילה ותקציבה, להוצאותיה בפועל.
בסופו של דבר, גם התנועה נאלצה להכיר שמשהו מוזר מתרחש בשדותיה, הוקמה וועדה, כרגיל מעט מאוחר מדי, והתקינה יחד עם שר התמ"ת את תקנות האגודות השיתופיות, מודל 2001, סוף סוף, ניתן היה לעגן בתקנון את ה"קיבוץ" המוזר הזה, שצודקים רבים וטובים הטוענים שאין הרבה קשר בין הקיבוץ של פעם, לחיה הזו שקמה מרבצה במסגרת החדשה.
לכול מי שטוען שהקיבוץ המסורתי היה רק טוב, וכלל החברים חיו בו בעושר ובאושר, אני אומר, אל תבלבלו את המוח, היינו שם, חיינו שם, יודעים אנו את היתרונות והחסרונות של הקיבוץ ההוא, הקמנו קיבוץ חדש ומתחדש, יש לו יתרונות לא מעט, וחסרונות רבים, אין יותר חיים ללא חשבון, אין חינוך חינם עד כתה י"ז, אין בריאות ללא חשבון, ואין יותר תקציב אחיד הגודל עם מספר הילדים.
יש מציאות קשה אליה מתעוררים חברים רבים בקיבוץ המתחדש, מציאות שלעתים קשה מאוד לגמור את החודש בה, מציאות שאין כסף לבשר המונח על השולחן מדי יום ביומו במבחר מנות, מציאות שבה אין כסף לתמוך בילדך הרוצה ללמוד, מציאות הדומה להפליא למציאות במושב הסמוך.
נכון יש רשת בטחון למקרים קשים, אבל לא רבים ישמחו ללכת ולבקש את "טובות המערכת" הבושה עדיין עובדת ב"קיבוץ" שיח המדרכות עדיין פועל.
כמו שהתחלתי אסיים, אין צד רע וצד טוב, יש מציאות לא פשוטה, מציאות שנמצאת בשינוי אין סופי, אין מנצחים ומנוצחים, בעיני יש רק מנוצחים, רעיון הקיבוץ השיתופי היה רעיון נפלא, מקסים שגדלתי בו בילדות מופלאה, ובבגרות סבירה, אבל יש לי ברירה, לבכות את מה שהיה ואיננו עוד, או לעמוד מול המציאות העכשווית ולנסות להתמודד עמה, אני בחרתי להתמודד, וגם להאמין שנצליח לא רק לשרוד אלא גם לקיים חברה עם איכות מעט טובה יותר מהמושב שלידנו, וזה כמו שאומרים, שמחת העניים שאני שמח בה.
העתקת קישור