נקמה או תקווה,בוטות או נימוס,מה ישיב את גלעד שליט?
הוספת תגובה לדף  התבלבלתם, גלעד שליט לא בידינו - הפעלת לחץ ציבורי כלפי ירושלים, שמוביל אגף המשימות, איננה משרתת את שחרורו ורק מקשיחה את עמדת חמאס ומעלה מחיר הע
שם הכותב:  אבא של חיילים
נושא / כותרת  נקמה או תקווה,בוטות או נימוס,מה ישיב את גלעד שליט?
תוכן ההודעה:  3 מובאות מתוך כמה ממדורי הטוקבקים והבלוגים של הזמן האחרון – על הפעילות להשבת גלעד שליט הביתה:
טוקבקיסט המכונה 'אחה"ע המקורי' טוען שמהלכים עלינו אימים בטענה שלטווח ארוך הנזק הבטחוני שיגרם אם ישחררו פלשתינאים רבים בתמורה לגלעד שליט גדול מהנזק לטווח קצר שיגרם משחרור כזה.
הכוונה לטענה שהאמון המתפוגג במפקדי-צה"ל ובממשלת-ישראל של מי שצריכים ויצטרכו להתגייס יביא לירידת נכונותם להתגייס ולהגברת נסיונות ההשתמטות מלשרת, בודאי ביחידות לוחמות.
ראשית: כבר ישנם סימנים על כך המגיעים לאמצעי-התקשורת השונים. שנית, אם אלמד מן הפרטי על הכללי - אני עצמי כמי ששירת כלוחם בלי לפקפק בכך שאם איקלע לצרה יהיה מי שידאג לחלץ אותי ממנה, שארבעה מילדי שרתו גם הם ביחידות קדמיות בעידודי... בן נוסף שלי שהתגייס אחרי שהתברר לי שראש-הממשלה מפקיר חייל שבוי שלנו - כבר קיבל את ברכתי לבחור ביחידה לא-לוחמת ולא קרבית מבין האופציות לשירות שהוצעו לו. אם ללמוד מן המקרה הפרטי על הכלל - פחות ופחות צעירים לפני גיוס ירצו להתגייס, ועוד פחות ירצו לשרת ביחידות קרביות, בהן הם עלולים להקלע למצבים בהם יופקרו ע"י מפקדיהם הלא-ראויים, ובראשם ממשלת ישראל. ופחות ופחות הורים יעודדו את בניהם לשרת כלוחמים בצה"ל, או לשרת בכלל, תחת הסכנה להפוך לרון ארד ולגלעד שליט נוספים.
________________________
נקמה או תקווה, מה עדיף ?
הורים שכולים או בני-משפחה שאיבדו את יקיריהם בפיגוע או בפעולה קרבית מונעים לא מעט ע"י הרצון לנקום את מות יקירם או בתחושתם - הרצחו - למרות הידיעה שזה לא יחזיר אותו/אותה אליהם חי.
אבא של חייל שבוי מונע ע"י הרצון להחזיר את בנו הביתה ככל הניתן מהר ובריא.
לראשונים אין יותר תקווה אלא רצון-הנקמה.
לאחרון ישנה עדיין תקווה.
ההליכה עם רצון-הנקמה ועל פי תכתיביו פירושה אבדן-התקווה.
אם נפעל על פי הכלל שאין משחררים רוצחים אפילו שזה יגרום להרצחו/מותו של עוד מישהו, בזה קבענו את הנקמה (וענישה יש בה יותר מקורטוב נקמה) כעדיפה על התקווה.
במצב של סדר-עדיפויות כזה, מי עוד ירצה לשרת בעצמו או שבנו ישרת כלוחם העלול ליפול בשבי ?
נדמה לי שכל מי שאינו רדוף רצון-נקמה במצב של מצוקה יעדיף את התקווה.
________________________
נועם שליט לא מתאים להיות אבא של חטוף: מאת עו"ד יוסי דר (חדשות המחלקה הראשונה) http://www.news1.co.il/Archive/003-D-32324-00.h... הוא מנומס, דיפלומטי וחצי מתנצל. חטיפת גלעד שליט לא באמת הפכה לעניין לאומי. עם פעולות מנומסות בלבד - קשה להפעיל על מקבלי ההחלטות לחץ של ממש. לאחר למעלה משנתיים נוראות המסקנה ברורה: נועם שליט לא מתאים להיות אבא של חטוף. האיש מדבר ומתראייין בקצב מונוטוני, רך, חצי מתנצל, דיפלומטי, וכמי שלמעשה משלים עם יום ועוד יום ועוד יום שבו גלעד בנו נמק בשביו.
ממשלת ישראל לא הייתה יכולה לבקש משפחה נוחה יותר ממשפחת שליט. להפוך שולחן זה לא בסיסטמה של נועם שליט. לצרוח בכל הכוח מתחתית הבטן על ראש הממשלה או על שר הביטחון - זה לא מספיק מנומס. מי שזוכר את אמא של יוסקה גרוף יודע במה דברים אמורים.
נועם שליט כשל עד עתה בדבר אחד גורלי: הוא לא ממש הצליח להפוך את האישי ללאומי. כאשר נחטף ונעלם בזמנו הילד יוסל'ה שוחמכר החליט ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שהמדובר בעניין לאומי והילד חזר הביתה. למה החזרת גלעד שליט אינה עניין לאומי של ממש? כי יש גם מי שדואג - אולי בציניות - להציב בצד השני של המשוואה עניינים אחרים. מדוע לא גובים מהחמאס, יום יום ושעה שעה, מחיר כבד מנשוא על חטיפתו הנמשכת של גלעד? התשובה ברורה: כי החזרת גלעד אינה באמת עניין לאומי.
ולמה נועם שליט לא סוחף את הרחוב כנגד הממשלה? כי יש משהו דפוק בחינוך שלו. כי נועם שליט עדיין לא למד כנראה ששביתות שבת, או הפגנות מנומסות ברישיון, או סטיקרים יצירתיים - הם לא יותר ממימוש עקר של חופש הביטוי.
ועם פעולות מנומסות מעין אלה - קשה להפעיל על מקבלי ההחלטות לחץ של ממש.
העתקת קישור