אלישע שפירא כפילוסוף - אבל מה זה שייך לקיבוץ
הוספת תגובה לדף  השטחיות הבלתי רציונאלית - בניסיון להציג את הכלכלה כמדע מדויק, המציאו כלכלנים את המונח "האדם הרציונאלי" - יצור חד ממדי שתכלית חייו היא מיקסום ה
שם הכותב:  עוזי בן צבי
מקום מגורים:  עמיעד
נושא / כותרת  אלישע שפירא כפילוסוף - אבל מה זה שייך לקיבוץ
תוכן ההודעה:  אלישע
יפה כתבת על האדם הרציונלי, אבל לפתע באמצע מאמר נאה ובנוי לתלפיות, נכנסה הפסקה הבאה:"***

השבוע פגשתי פירוש נוסף להתנהלותו הרציונאלית של האדם הכלכלי: "העובד הרציונאלי". בדיון באחד הקיבוצים הסביר מי שהסביר, כי "כל עובד, רוצה תמיד לקבל עבור עבודתו תמורה שערכה גדול מערך השקעתו. לפחות שקל אחד יותר מערך תרומתו". לא צריך להיות רציונאליסט דגול כדי להבין שזו שאיפה שאינה יכולה להתממש באופן כולל. שהרי אם באמת כולנו ניצור פחות ממה שנצרוך, בהנחה שזהו החוק הכללי של הטבע האנושי, מהיכן יגיע השקל הנוסף? איך ייווצר העודף שיאפשר לנו לקבל יותר ממה שניצור? האם הוא אמור להיווצר יש מאין?"
מוזר, אני לא שמעתי על עובד המבקש ממעבידו, שקל אחד יותר מערך תמורתו, למה הדבר דומה, למלטש יהלומים הלוקח וחותך אבני גלם, בחיתוך ובליטוש, הוא הופך את היהלומים מסתם אבנים, לאבני חן השוות מליונים, מה בדיוק ערך תרומתו? ולידו ניתן למצוא אין סוף עובדי יצור שעושים כמותו, זה ממש לא רציונליזם, זה "אההבאליזם".
לגבי הרצון לעסוק רק במה שמרנין את הנפש, תראה אלישע, זה הרי נהדר אם כול אדם יכול היה לקום בבוקר עם שיר חדש בלב, ללכת לעבודת יומו ולעסוק רק בחביב עליו, למען האמת ניסינו את העניין הזה שנים, האומנים עשו כיסאות בנגריה ובמסגריה, האמנים המוכרים ציירו ופיסלו רוב רובו של השבוע, חברים הקימו ענפונים שהיה בהם הרבה יותר עניין לעובד עם מעט מאוד פרנסה לקיבוץ אם בכלל.
כול זה ל"מרבה הצער" תם ונשלם, האמנים משתדלים למכור את יצירותיהם, עובדים במקומות עבודה שאינם בדיוק ששון ושמחה, הענפונים הוירטואלים נסגרו, החברים שנפלטו מהם, הלכו לחפש פתרונות פרנסה, נכון שלנפש נגרם נזק, אבל ללא כסף בכיס, נראה לאותם חברים שזה יהיה מאוד רציונאלי ללכת ולהתפרנס על אמת.
נחת
עוזי


העתקת קישור