דילמה אמיתית (לסבתא הוורשאית)
הוספת תגובה לדף  העלילה - הטענה שישראל מפקירה שבויים מחוסר אכפתיות ותעלולים ציניים של פוליטיקאים היא עלילה מרושעת. ישראל עושה שגיאות וטעויות, אבל לא מפקירה ש
שם הכותב:  אבא של חיילים
נושא / כותרת  דילמה אמיתית (לסבתא הוורשאית)
תוכן ההודעה:  בבוא יומך המר והנמהר (טפו-טפו-טפו) סבתא של חיילות מברית וורשה, שאחת מנכדותייך לובשות-המדים (אם לא הצהירו על דתיותן או כובד מצפונן הלאומי-הכתום כדי לקבל פטור), או אחד מבנייך, אם עדיין ישרתו אז במילואים, יעלמו במחשכי-בור שבי אי-שם במרחבי המזרח התיכון, אמצא אז בדילמה קשה: להניח לעניינים להתנהל "מעצמם", או להתגייס גם אז כדי לסייע כמיטב יכולתי וידיעותי ? הרי החטוף/ה לא (יהיה אז) הבן/בת נכד/ה שלי ! אז מדוע שיהיה אכפת לי ?
האם אכריז אז על נכדתה/נכדה או בנה/בתה של הסבתא מוורשה: "הנה השה לעולה"! קרבן למולך של "האינטרסים האחרים" של ראש-ממשלה מושחת, של פוליטיקאים חרדים לשררתם וההנאות שבצידה, של השקפת-עולם שכותרתה: "לעולם תאכל חרב", וכמה כבר חשובים כמה חיילים הנופלים חלל או בשבי ?! הרי (גם על פי בוגי הקיבוצניק לשעבר) "מחיר" אובדנם אינו שקול כנגד התמורה שנדרש אז "לשלם" כדי שיחזרו הביתה, אל הסבתות מוורשה ומהקרמלין ! במיוחד כאשר הם לא "שלי". בדקי את סגנונך. כל דיון ואפילו ויכוח הם ראויים. רק הסגנון, הסגנון, בז'ז'יניה. אש"ח
העתקת קישור