האם עמי איילון אומר את האמת, לעולם תאכל כאן החרב ?
הוספת תגובה לדף  חטופים בלוח שחמט - חייהם של החיילים שליט, רגב וגולדווסר משמשים כלי משחק במגרש שישראל איננה השחקן היחיד בו, למרות שנעשה שימוש בישראל כדי לתלות
שם הכותב:  נמען בסיטונות
נושא / כותרת  האם עמי איילון אומר את האמת, לעולם תאכל כאן החרב ?
תוכן ההודעה:  עמי איילון נוהג למלא את תיבת-הדואר האלקטרונית שלי (רק שלי ?) בנאומיו המקוונים, שלא נשכח שהוא קיים, אפילו אם הוא נבלע בתוך הממשלה כאילו לא נודע שבא לקרבה. שלשום, אולי כדי לשמח אותנו ב-1 במאי לקראת עתיד מבטיח, או כדי לתת לנו סיבה לחגוג את 60 המדינה בהן הצלחנו לשרוד (מי שהצליח), הוא כתב לי-לנו בין היתר (AmiNews):"...אנחנו חיים במקום שבו נאלץ גם בעתיד לשלוח את נכדינו להלחם. זאת נוכל לעשות רק אם... נדע שזהו מקום שלא רק ראוי לחיות בו, אלא גם למות למענו. כמדי שנה נגיע ביום-הזכרון אל בתי-העלמין... אלפי העדים... שנפלו למעננו תובעים מאיתנו צו מוסרי ההופך להות עול כבד על כתפינו, כאשר אנחנו מבטיחים שמותם לא היה לשווא..." איזה חזון מרנין-לב ! המיתוס של הנופלים מכתיב לנו את האתוס שעלינו לשמוח על אלה שיפלו עוד ! אגב: כמה ימים קודם ל"אגרת-החג" הזאת מאת עמי איילון, הכריז ברדיו גם יו"ר ועדת החוץ והבטחון צחי הנגבי, בנה של קריינית 'קול ציון הלוחמת', (ההוא שכיו"ר אגודת-הסטודנטים היכה סטודנטים מ'שלום עכשיו' בשרשראות של אופניים בשערי קמפוס האוניברסיטה, וגם ניתק לראש-ממשלה - רבין - את כבל הרמקולים באמצע נאום שלו): "הגיע הזמן שנתנתק מהקלישאה שפעם יהיה שלום ולא נצטרך להלחם יותר. צריך להתרגל לזה שלעולם נחיה על חרבנו!" בין יום השואה ליום-העצמאות ניתנה האמת להאמר. חג-שמח לכל הספרטנים הגיבורים, הנאמנים והאמיצים, מגש-הכסף והנחושת והשכול, ולכל הלוחצים "תנו לצה"ל לנצח סוף-סוף". אשרי המשלים את עצמם. הכינו את הקברים הבאים, את האלונקות ואת טקסי האשכבה הבאים "לתפארת מדינת-ישראל" וחלליה, שכל מה שעלינו לעשות זה "להיות ראויים לקרבנם". לא "לשבור את הראש" איך לעזאזל מונעים את עלייתם על המוקד. אללי לנו!
העתקת קישור