הקונספציה המופרכת, תוצאת-ה"נצחונות" במלחמות עד כה?
הוספת תגובה לדף  שיתופי – חדשני / אורי הייטנר - מלחמת דשדוש - אסור להתבלבל. השורה התחתונה והחשובה ביותר של דו"ח וינוגרד, היא שצה"ל הגדול והחזק לא ניצח ארגון גרי
שם הכותב:  לוחם הפוחד ממלחמות
נושא / כותרת  הקונספציה המופרכת, תוצאת-ה"נצחונות" במלחמות עד כה?
תוכן ההודעה:  קראתי היטב את דבריו של הייטנר, שכמוהם קראתי הרבה מאד פעמים מפרי מקלדותיהם של כל 'כתומי-ישראל' ונקמניו. אפילו הסכמתי עם מקצת הדברים (כשל תרבותי, קונספציה שגוייה, לא נעשה שינוי כוון...) ובעיקר - עם המשפט המסכם ! כדי להראות איך דרך חתחתים מלאה מהמורות-הגיון וכשלי-חשיבה, מנוסחים במשפטים בנויים היטב, עשויה להביא אל היעד הנכון - העתקתי את מקצת מאמרו של מיודעי מירכתי-צפון, בשינויים מסויימים. קראו, לשיפוטכם:
מניעת-מלחמה היא המבחן העליון של ההנהגה...כי למלחמה יש מחיר. מי שאינו נערך למחיר ולא מספיק חכם כדי לראות אותו "נולד", לא יוכל לנצח, ולכן - שלא יחליט על מלחמה !...יש לציין, שעצם ההחלטה על המלחמה היתה החלטת-איוולת ! זו היתה מלחמה צודקת מאין כמותה ? אין דבר כזה "מלחמה צודקת"! כי משלמי-המחיר לעולם נשארים עם המחיר ולא עם הצדק. ועדת וינוגרד הצביעה על כשלים וליקויים חמורים... אולם הכשל העיקרי הוא ערכי..."השגת ניצחון בכל מחיר"...האמנם לא היתה לישראל כל ברירה, אלא לצאת למלחמה ?...
הרי המלחמה היתה חייבת להסתיים בניצחון. ואם היא לא הסתיימה בניצחון, מוטב שלא פרצה משפרצה ! הכשל התרבותי שגרם לכישלון הצורב, לא התחיל באולמרט. אשליות הנצחון באמצעות 'ימי-קרב', 'מבצעי-לחימה' ו'חומות-מגן', המשכרות ומשקרות, סיממו את החברה הישראלית, את ממשלות ישראל ואת צה"ל. מי שנושא באחריות לתוצאה, הוא לא מי רק שניהל את המערכה בצורה קלוקלת, אלא מי שהחליט על מלחמה חפוזה, בלי חשיבה ותכנון איסטרטגיים. אולמרט אינו אשם בכשל המתמשך, אך הוא חוליה בשרשרת האחריות לו. אהוד אולמרט חייב להתפטר לא כי "איתרע מזלו" שהמלחמה פרצה במשמרת שלו, שהרי הוא החליט עליה והוא ניהל אותה על פי הקוד התרבותי הלקוי שהביא לכישלון ! לכן, עליו להתפטר. דרוש שינוי הכיוון התרבותי; חינוך הציבור להכיר במציאות החיים המזרח תיכונית שאינה עומדת להשתנות בעתיד הנראה לעין - אי הכרת הערבים בזכות קיומנו - בודאי שלא בלהט החרב המתהפכת ובאש-הקרב שגם עד היום לא הביאה שלום בדורנו. אולמרט עשה את ההיפך הגמור משינוי כוון תרבותי - הוא דבק במסכת האשליות שבתגובה נחרצת ומתקפת קונטרה-טרור ופשעי מלחמה נגד תושבים אזרחיים בשדרות, ובעזה וב"בנותיהן".
אילו הפיק לקחים ושינה את דרכו, היה היגיון מסויים בטענה שחרף הכישלון הצורב שבאישור החפוז לדן חלוץ לפתוח במלחמה, יש לתת לו הזדמנות נוספת. משלא הפיק לקחים והוא ממשיך ללכת בדרך שגרמה לכישלון, עליו ללכת הביתה ! כאמור, עם המסקנה שבמשפט האחרון אני מסכים לגמרי עם אורי הייטנר. כמו שהדרך לגהינום רצופה כוונות טובות, ו"למקום יש הרבה פתחים" - גם הדרך למסקנה נכונה עלולה להיות פתלתלה ורצופה אבני-דרך שגויות ומנוגדות להגיון הנובע מתמונת-המציאות. אורי ואחרים, תגובתכם ?
העתקת קישור