לשי נדיב(ת.12):להתנצל שבדרך שיתופית הם הגיעו לעושר
הוספת תגובה לדף  המילואימניקים שרוצים להפיל את אהוד דווקא נורא חתיכים כאלה (צ. לבני)
שם הכותב:  שיתופאי
נושא / כותרת  לשי נדיב(ת.12):להתנצל שבדרך שיתופית הם הגיעו לעושר
תוכן ההודעה:  מנבא שי נדיב: "מתי-שהוא סביב 2010 ישארו כ-15 קיבוצים שיתופיים שיחיו כנראה בעושר רב ואושר ועם ישראל יוכל לבוא ולהזכר בעברה המפואר (בלי ציניות) של התנועה הקיבוצית שתהיה עדיין תנועה קיבוצית - אבל אחרת". "אחרת" כי היא כבר לא תהיה רק של עניים המסתפקים במועט ומתחלקים בעוניים כמו פעם ? (שהרי כל השאר - קיבוצים הם כבר לא יהיו!). אז מה, שי - השיתופיים יצטרכו להתנצל על שבדרך שיתופית הם הצליחו לחזק את יכולותיהם הכלכליות, וגם להנות מזה, ולהמשיך להתנהל בשותפות וסולידריות של חבריהם ?
שיתופיות ראויה רק לעניים? מזכיר לי את ההאשמה הנואלת שהאשים את הקיבוצניקים מנחם בגין: "מליונרים עם בריכות-שחיה פרטיות". גול עפר מעיניך שי: שגיאות בהתנהלות כלכלית, עיסקית ופיננסית, הביאו משקים רבים - בסקטור הפרטי, הצבורי וגם בסקטור הקואופרטיבי - לקשיים, משברים ואפילו לקריסה. לגבי הקיבוצים נהגו ונתפרו 2 סוגי-פתרון (לפעמים תוך שימוש בשניהם יחד): 1. נכונות ממלכתית, ביחד עם הסוכנות היהודית והבנקים הגדולים למחוק חלק מהחובות ולפרוס את הנותר, בין היתר מתוך ראיית החשיבות שבהמשך קיום הישובים הקיבוציים במקומותיהם, מעבר לפן הכלכלי שלהם. 2. ביטול העיקר והיחודי שבקיבוצים, שעל פי רוב בכלל לא היה הגורם לקשיים הכלכליים (אלא הניהול המשקי-עיסקי-פיננסי, כמו שכבר אמרנו!), שהוא הסולידריות והערבות ההדדית האמיתית (לא בנוסח תקנה משפטית מצמצמת ומינימאליסטית). הפתרון השני בא פשוט בגלל תחושת עייפות וחוסר-אונים אצל אלה שכדרך הטבע אמרו: אני כבר לא יכול להאמין באיש ולסמוך על אף אחד, אלא על עצמי בלבד. ומצד שני - רצונם "להמלט עם מה שנשאר מהקופה המתרוקנת" ו"לנצל את המשבר לטובת עצמנו" דווקא של אלה שחלקם היו בעצמם הכושלים, שהכשילו את מי שהאמין בהם וסמך עליהם כמנהלים, גם אם במישור האישי היו להם 'דיפלומות' ממוסגרות על קירות משרדיהם או קשרים ו"ממליצים" במקומות המתאימים בתוקף תפקידיהם ועיסוקיהם; מה שמכונה לפעמים במכבסת-המילים "יכולות מוכחות". רק בקיבוצים מעטים יחסית ידעו בעבר להתנהל כראוי (גם על-פי אמות-מידה עיסקיות של "העולם הגדול" בלי לוותר על השיתופיות בבית פנימה, כנאמר: "היה קיבוצניק טוב בביתך ואיש-עסקים מוצלח בצאתך"), או לשנס מתניים תוך הידוק החגורה סביבם, ולצלוח את המשבר הכלכלי, שלגבי לא מעטים מהם התברר להיות זמני. לסיכום: גם לדידו של שי נדיב לגמרי לא נכון לטעון שהשיתופיות הביאה למשבר הכלכלי והמעבר ל"כלכלה פרטית" הושיעה. שהרי כדברי שי עצמו - בעוד כשנתיים רק השיתופיים ימשיכו להתקיים כקיבוצים, בזכות עושרם, שאני גורס שבא בזכות שיתופיותם ובגללה, ולא למרות היותם שיתופיים ! הקיבוצים העניים שנטשו את השיתופיות נשארו עניים או הפסיקו להיות קיבוצים או שניהם כאחד ! הקיבוצים השיתופיים נשארו שיתופיים וגם הצליחו להתבסס כלכלית ולחזק את רווחת-חבריהם. ש.
העתקת קישור