בכל זאת אלישע מנותק קצת
הוספת תגובה לדף  עצה בטרם הכרעה - אני מציע לכינרת, עין המפרץ ודליה, שלא הושג בהם הרוב הנדרש לשינוי דיפרנציאלי, לשקול שוב את דרכם ולבחון גיבוש הסכמות משותפות בד
שם הכותב:  תומך שינוי
נושא / כותרת  בכל זאת אלישע מנותק קצת
תוכן ההודעה:  קודם כל בבסיס אלישע צודק: כאשר יש אפילו מיעוט גדול שרוצה שינוי - יש בעיה וצריך לטפל בה. הבעיה השניה היא שבדרך כלל כשמגיעים לשלב ההצבעה הצדדים (גם זה צריך לדעת: נוצרו צדדים) מחופרים היטב בעמדותיהם. פתאום חשוב לא רק לעשות שינוי (או לעצור אותו) אלא גם לנצח.
במצב כזה קשה להגיע להסכמות.מה שמכביד עוד הוא החשדנות ההדדית. כאן זה בא בעיקר מצד מתנגדי השינוי. האמירות של אנשים חכמים כמו "שומרת לילה" הן דוגמא טובה ומספקת: ההנחה כאילו כל תומכי השינוי הם סתם רודפי בצע שרוצים לחיות על חשבון חבריהם בעבר, חברי קיבוצם. החשדות מסוג זה תורמות מעט, אם בכלל, לנכונות להידברות ולהגעה להסכמות, למרות שאין להן בדרך כלל שום בסיס. כלכלית עדיף לעזוב קיבוץ ולא להישאר בקיבוץ מתחדש, אם אתה חושב שיש לך יכולת השתכרות טובה.
כמובן שכמו לכל מטבע (וכאן בהחלט מדברים גם על מטבעות, אם כי כמובן שלא רק) גם למטבע הזה שני צדדים: תומכי השינוי יסבירו שלרוב המתנגדים יש מספיק כסף מבחוץ שהשינוי לא יעזור להם במילא, ולכן ה"שיתוף" שאינו שיתוף טוב להם.
בקיצור: נכנסים למערבולת ומה שצריך זה לא יועץ ארגוני כמו אלישע אלא פסיכולוג.
אגב - את השינוי בקיבוץ שלי העברנו בסיוע עו"ס שמתפקד בד"כ כפסיכולוג, וזה הצליח יופי.
חוץ מזה ברוב הקיבוצים מצב הותיקים דווקא טוב, ומי שמשלם הרבה הם ההורים לילדים בגיל החינוך. וראו זה פלא: החוזרים לקיבוץ אחר כך הם בדיוק הבנים האלה. מעניין, לא?
טוב במילא תקראו לי שקרן ורודף בצע. תהיו בריאים וחזקים ותנוחו בשבת לקראת ששת ימי המעשה.
העתקת קישור