לאורי
הוספת תגובה לדף  עבודה כסנקציה - בקיבוץ, העבודה היא פעילות, שיש בה פוטנציאל להיות ביטוי חייו של אדם חופשי מפחד, משהו הקרוב יותר למעשה יצירה. לאחר השינוי, היא הפ
שם הכותב:  מיכה אשחר
נושא / כותרת  לאורי
תוכן ההודעה:  לא ענית לשאלתי. אני מסתייג משימוש במילים שאינן שייכות לעניין, ומבקש להימנע מהן.
אבל שאלתי, לא נענתה: מהו שקובע אם דיעה היא אנאכרוניסטית, ובאיזה אופן זה גורע מתקפותה?
ועוד מהספר "לנצח נבנו":
בפרק-ביניים קצר מציגים המחברים את אחת המלכודות הקלאסיות של החשיבה הרציונלית, אשר דוחפת אנשים להאמין כי הדברים יכולים להיות א' או ב', אך לא שניהם יחד. דוגמאות לכך הן: עלויות נמוכות או איכות גבוהה, השקעה בעתיד לעומת הצלחה בטווח הקצר, אידיאליזם או פרגמטיזם. חברות בעלות-חזון, טוען הספר, משתחררות בעזרת "הגאוניות של גם" ממה שנקרא "העריצות של או" – ומסוגלות להכיל שתי קיצוניות של מספר אמות מידה בעת ובעונה אחת. דוגמאות לכך יכולות להיות, אידיאולוגית ליבה קבועה וגם שינוי ותנועה ערים, פיקוח אידיאולוגי וגם אוטונומיה תפעולית, מטרה מעבר לרווחיות וגם עיסוק פרגמטי ברווחיות, ועוד. חברה בעלת-חזון, כותבים המחברים, שואפת להיות אידיאליסטית מאוד וגם רווחית מאוד.
את כל זה אפשר לתאר כאנאכרוניזם. כשקוראים למשהו בשמות, אפשר בקלות להתבלבל. אני לא מסתייג משימוש בשמות אבל לפעמים, זה בא במקום דיון לגופו של עניין.
העתקת קישור