עוד נקודות
הוספת תגובה לדף  עבודה כסנקציה - בקיבוץ, העבודה היא פעילות, שיש בה פוטנציאל להיות ביטוי חייו של אדם חופשי מפחד, משהו הקרוב יותר למעשה יצירה. לאחר השינוי, היא הפ
שם הכותב:  מיכה אשחר
נושא / כותרת  עוד נקודות
תוכן ההודעה:  ברשותכם עוד כמה נקודות.
ראשית, מבחן התוצאה. כאמור ביקשתי לברר היבטים במערכת היחסים עבודה - תודעה, אצל בני אדם בקיבוץ.
השאלה מהי המידה הטובה או הראויה, היא אחרת, והיא איננה תלויה במבחן תוצאה כלשהו. לכל היותר ניתן לומר כי מי שמשתמש במבחן כזה, מלכתחילה איננו מאמין באותו דבר שלטענתו "נכשל".
לגבי האנאכרוניזם - טענה אשר כשלעצמה מראה על חוסר מוכנות להתמודד עם הנאמר. אם כבר, רוב האבחנות הליברליות קדומות לניתוחים המרקסיים. אבל גם בלי זה, עצם השימוש בטענת ההתיישנות מצביע - דווקא על כך שהעיסוק בשאלות העבודה, מהותה, ארגונה והיחס בין כל אלה לבין העובד, הן שאלות מהותיות, אשר מאפיינות ומגדירות את הקיום האנושי בזמנים רבים ובמקומות שונים מאוד, ומכאן העוצמה והתוקף שלהן.
בעיית הקיום של החברה האנשוית בכלל, ושל העם היהודי בפרט, נבחנה מזוויות שונות, ופתרונות שונים נתנו על ידי אנשים לפי האבחנות שהם עשו. אותו הדבר שאותם אנשים תיארו כבעיה, הוא הדבר שהם מצאו לו תיקון. הרצל חשב שהבעיה היא העבודה והמבנה החברתי הנגזר ממנו, ומבעיה זו גזר את הפיתרונות ואת המדיניות שלו. מי שיחשוב שהבעיה היא אחרת, יגזור אחרת את הדבר שאותו הוא מבקש לתקן. כל זה תקף היום בדיוק כמו לפני מאה וחמישים שנה, כי הסיטואציה האנושית והמתחים בין כוחות כלכליים וחברתיים מנוגדים לא השתנו אלא בשמותיהם, אם בכלל.
כל טוב לכולם, ואורי - אני עדיין ממתין לתשובה על השאלה, מתי השיח הוא אנאכרוניסטי ולפיכך לאוו בר תוקף, ומתי הוא בבחינת מסורת שיש לכבד אותה ולהמשיך אותה. תודה מראש.
העתקת קישור