על יזמויות ומחנכים נפוחים
הוספת תגובה לדף  חממה ליזם וליזמויות - יש להעניק אפשרות לחברים בעלי כישרונות שונים, ראש גדול ורוח יזמות, לפתח את עצמם ואת יוזמותיהם. בקיבוץ השיתופי צעד כזה הו
שם הכותב:  פלג
נושא / כותרת  על יזמויות ומחנכים נפוחים
תוכן ההודעה:  שוב נדבק מחנך הדור הייטנר למאמר שלי, נפוח כרגיל מחשיבות עצמית, ממשיך לחלק לי ולאופיי ציונים אישיים, בדרך כלל דרך מה שאין במאמריי.

אם באמת היה מר הייטנר מכיר אותי אישית, היכרות שאני מוותר עליה, היה יודע שפה, ואינני מתיחס בדרך כלל בכתיבתי למקום שאני חי בו, הייתי חבר בצוות שהציע דרכים לחדשנות קיבוצית בדרך שיתופית, וניסה לפעול בדרך זו. למעשה אפילו יזמתי את הקמתו. כמה שנים אחר כך הצעתי ליישם פה כשינוי הסדר שעות נוספות ש י ו ו י ו נ י , לא בגלל שאני מתלהב מזה קיבוצית, אני לא, אלא בגלל הכרת הצורך בשינוי , כזה שאינו פוגע בערכי ליבה קיבוציים. כך שאינני זקוק לאישורו הקשקשני- כאילו חדשני של תפארת אורטל.

כוונתי במאמר היתה ליזמויות הבאות בעקבות ההפרטה, כך גם כתוב. הכוונה היא לגל היזמויות שחברים נדחפים אליהן לא תמיד מרצונם ולא תמיד על בסיס של כישורים אישיים ובסיס כלכלי אמיתי. הדבר קורה במופרטים,לעיתים בפתאומיות, בעקבות סגירה מסיבית של מקומות עבודה של המערכת הפנימית בעקבות דרישת בעלי המאה המשלמים לרשת הבטחון שלמעשה הולכים וסוגרים את מקומות העבודה הקיבוציים, הרבה פעמים מקומות אלו הן אותן יזמויות שנפתחו בעת השיתופיות ועתה הן נבחנות בקריטריונים אחרים המביאים לסגירתן.

החבר הבודד מוצא עצמו אז אנוס ל'יזמות' לעיתים מגוחכת כמו מי שהשתלט על נהיגת הבית ועשה מזה עסק שלו. יזמויות אלו מגוחכות גם כי הן חסרות בסיס כלכלי אמיתי, ללא סכום השקעה ראשוני, כמו הספרית האומללה שהקיבוץ נתן לה את המספרה לפרנסתה ואז התברר שלא רק שאין קליינטורה אלא גם כל המבנה זקוק לשיפוץ משמעותי. יזמות אלה מצטיינות גם בהעדר יכולת לפרוץ אל מחוץ לגדר הקיבוץ, לא כולן, לא תמיד, אבל לגבי רובן זה נכון.
כך נדחפים לאותה יזמות רבים שאינם עושים זאת מרצונם החופשי או כי גילו לפתע איזה כשרון חבוי.

הדבר אינו ברור למחנך הדור מטעם עצמו, שנפיחותו מצטיינת בטווח ראייה חלש במיוחד, אין הוא רואה ממרום הצדק והיופי המהולל עד לזרא במדור זה של השיתופיות של אורטל דבר, גם לא תהליך מובהק הקורה בקיבוצים המופרטים כשכל אחד, אם אינו מחנך מלא וגדוש בצידקה עצמית רואה :
מדובר ביזמות שייכת הפרטה, הבאה בעקבותיה, אין בה שום דבר הרואי ויצירתי ולעיתים היא נגד רצונו של החבר המוצא עצמו חסר אלטרנטיבה בגילו.

הוא נהנה ממנה ומגלה בה עולם חדש בערך כמו שנהנים חברי הקיבוץ המופרט עד לשורש עצמותיו שעל שפת הכנרת ללכת לשטוף בלילה רצפות במשרדי העיר הגדולה הקרובה.

וכן, האופק של יזמויות אלו נמוך, לא באורטל המעטירה כאמור, ואינו דומה לפיתוח האזורי והמשקי שאפיין את הקיבוץ בעבר.
אפיית עוגיות אפשר לעשות גם בעפולה ובחדרה, אין שום צורך בקיבוץ בשביל זה. פיתוח זני חקלאות ייחודיים לעמק המזרחי, כאלו שמחזקים את ההתישבות בו - לא !
מכון לפסיכולוגיה אפשר לפתוח גם בנתניה, מפעל תעשיה הקשוב לצרכי החקלאות וממציא עבורה 'פטנטים' כמו השבחת מים שיש לה הצלחה עולמית -לא !

חבר לו להייטנר ידידו כאח לו , החבר מהמרכז, אמור לי מי חברך, ולימלם כאן משהו על היותה של היזמות 'מימוש עצמי'.

יש משהו מביך בנטייתו החוזרת של המרכזי לקחת מושגים מלפני עשרות שנים, כמו המימוש העצמי, מושג אמריקניסטי משנות ה-70 שאומץ באוניברסיטת סדנאות המישוש באפעל של אותן שנים, והתיחסות אליהן כאילו הוא מוצא שלל רב בן זמננו.
הוא טוען שיזמות היא מימוש עצמי של החבר. שיהיה.
באוירת שנות ה-70 המרדנית זה היה נגד המימסד וכל פירוק והתרסה היו מבורכים, כל אגו טריפ היה מבורך ונחשב מימוש עצמי. בימינו זה כבר יותר מורכב, אדם יכול לממש עצמו גם שלא בדרך טריפ אישי אלא בדרך של היותו חלק ממעשה כללי חשוב ובר קיימא.

היזמויות המאולצות הצצות בקיבוצים כפטריות אחרי גשם ההפרטה אינן כאלה.

מטרת ההפרטה היא כל אחד לעצמו, וכך זה עובד גם בנושא היזמות הקשורה אליה.
זהו הקשר בין שני הדברים שמחנך הדור מופתע ממנו כל כך.
על שבחיה של אורטל הנפלאה כבר שמענו פעמים רבות.

מוזר, יש פה עוד אחד כזה הטורח להשמימנו השכם והערב בנפלאות קיבוצו, אלא שזה קיבוץ שהתנהלותו בדיוק הפוכה.

הם באים מעולמות הפוכים אך שניהם, בהדבקותם למאמרי אחרים, מתקשים לקלוט שיש גם עולם אחר, מחוץ לזה של קיבוציהם.
העתקת קישור