בעקבות שיחת-הבהרה עם יואל מרשק:
הוספת תגובה לדף  מנוף לשינוי חברתי - שירות לאומי יכול להוות מנוף לשינוי חברתי במדינה, תוך איזון בנשיאה בנטל הלאומי, ותוך עצירת תהליכים חברתיים שליליים. זהו שי
שם הכותב:  דני ו.
נושא / כותרת  בעקבות שיחת-הבהרה עם יואל מרשק:
תוכן ההודעה:  לאחר שיואל מרשק קרא מאמר-תגובה שלי למאמרו על השירות-הלאומי ששלחתי לו, (מאמרי נשלח בשבוע שעבר גם לעתון 'הקיבוץ' אבל לא פורסם שם), וטלפן אלי, מצאתי לנכון לחזור על עיקר דבריי שוב לשם הבהרה ומיקוד - לא שירות צבאי חובה אלא שירות-חובה למדינה:
התבססה אצלנו בישראל ה"הסכמה" והטרמינולוגיה המזהות 'שירות לאומי' עם 'שירות צבאי' והשתמטות משירות לאומי עם השתמטות משירות אזרחי-לאומי. מבלי להרחיב - זהו מקור הבעיה שקשה כיום להתמודד איתה, עד שלא נשנה את ה"הסכמה" הקונצנזואלית לכאורה הזאת ואת הטרמינולוגיה, את החוק, ואת מנגנוני ישומו. החובה של צעירים בראשית דרכם כאזרחים בגירים בישראל צריכה להיות שירות מועיל, בחינם, במשך תקופה קצובה וידועה, לחברה במדינתם ! ה'שערים' למסלול-השירות לא צריכים להיות 'לשכת-הגיוס לצה"ל' ומי שיפעיל את המשרתים שירות לאומי כזה ויהיה אחראי להם לא צריכים להיות אנשי-משרד הבטחון, והחוק מכוחו השירות הלאומי יופעל אסור שיהיה כמו היום 'חוק שירות בטחון' - אלא משרד אזרחי מובהק וחוק אזרחי מובהק ו'לשכת-גיוס והכוונה אזרחית' במובהק.(יואל סיפר לי על נסיון של משרד ראש-הממשלה לנכס לעצמו את הנושא מסיבות פוליטיות ויח"צניות ע"י הקמת 'יחידה לשירות לאומי אזרחי' בתוכו, וגם העלה את הרעיון שיוקם לשם ישום 'חוק שירות לאומי חובה' מעין 'משרד נוער', או כהצעתי 'משרד לשירות לאומי אזרחי'). כך לא יסתתרו באופן טבעי ומובן אזרחיה הערבים-פלשתינאיים של מדינת-ישראל מאחורי הקושי להילחם ב'בני-עמם שמעבר לגבול' (כמו שנלחמו יהודים-צרפתים ביהודים-גרמנים במלחמת-העולם הראשונה). כך לא תוכלנה בנות ממשפחות שומרות-מסורת 'להצהיר' שאורח-חייהן אינו מתיר להן להמצא בחברת גברים לובשי-מדים צבאיים, וכך גם בחורי-ישיבה יוכלו לצד לימודיהם ונוסף להם (!) להקדיש זמן לטובת קהילותיהם. כנ"ל לגבי מי שסיבת בריאות כזאת או אחרת מונעת ממנו או ממנה לשרת בתנאי קסרקטין או שדה-אימונים או קרב. הגיע הזמן שנשחרר את מושג השירות הלאומי מכבליו הצבאיים ונעשה אותו נחלת כלל האזרחים הצעירים במדינת-ישראל, בעיקר מרצונם, ואם וכאשר צריך - גם בכפייה חוקית, שאין בפניה סייגים ומחסומים של אמונה או עמדה פוליטית או זיקה לאומית.
העתקת קישור