שירות לאומי אזרחי לא מכוח 'חוק שירות הבטחון' !
הוספת תגובה לדף  מנוף לשינוי חברתי - שירות לאומי יכול להוות מנוף לשינוי חברתי במדינה, תוך איזון בנשיאה בנטל הלאומי, ותוך עצירת תהליכים חברתיים שליליים. זהו שי
שם הכותב:  דני ו.
מקום מגורים:  יטבתה
נושא / כותרת  שירות לאומי אזרחי לא מכוח 'חוק שירות הבטחון' !
תוכן ההודעה:  1. בעקרון – דעתי כדעת יואל מרשק ששירות לאומי לצעירים בתחילת חייהם כאזרחים בוגרים בישראל ראוי וצריך שיכלול את כל מי שיכול מבחינת כישוריו ונסיבות חייו האישיים.
2. נדמה לי שבדבריו של יואל היו כמה כשלים ניסוחיים או הגיוניים, וגם בעיה מהותית:
א. כותב יואל: "בשנת 1994 נערך ע"י "מכון כרמל" למחקרים חברתיים, מחקר מקיף אודות עמדות וגישות בני הנוער בישראל (יהודים - למעט חרדים ו ב נ י מ י ע ו ט י ם) בסוגיות חברתיות שונות. בין היתר, עסק המחקר בסוגיית השירות הלאומי. המחקר הצביע על נכונות רחבה למדי בהיקף של 50% ויותר מקרב בני הנוער - ל ר ב ו ת בקרב מגזר ה מ י ע ו ט י ם) לשירות אזרחי...". מן הניסוח אפשר להבין שהמחקר מ-1994 לא כלל (!) יהודים חרדים ולא כלל (!!) 'בני-
מיעוטים' (קרי: ישראלים ערבים !), ואפשר להבין גם שהמחקר אמנם לא כלל יהודים חרדים אבל כן כלל בני-מיעוטים. אם הגירסה הראשונה נכונה והמחקר לא כלל גם ערבים, איך זה שהוא הצביע על נכונות – לרבות בקרב מיגזר המיעוטים – לשירות אזרחי? אנא הבהר.
ב. ממצאי-מחקר שנמצאו לפני 13 שנים לא בהכרח תקפים לימינו. במיוחד נכון הדבר לגבי בני-הגילים הרלוונטיים, בני 15-20, ולגבי נושא טעון, אקטואלי ונוגע להם אישית כמו שירות-לאומי, שארועי
השנים האחרונות בודאי השפיעו על עמדות בני-הנוער לגביו - החל מהאינתיפאדה ומה שקורה
ב'שטחים', דרך פינוי הישובים היהודיים ברצועת-עזה וצפון השומרון, וכלה במלחמת לבנון השניה
ומה שנגלה לנו בגללה, ובמקביל – ההשתמטות העקבית של הרשויות הממלכתיות מטיפול בנושאים
חברתיים וכניסת עמותות-מתנדבים אזרחיות לחלל שיוצרת הממשלה.
ג. הבעיה המהותית נוגעת לבני 2 המיעוטים שהזכיר יואל, היהודים החרדיים והישראלים הערבים, שרבים מהם מגדירים עצמם לאחרונה כפלשתינאים אזרחי-ישראל. יואל לא הזכיר בני-מיעוטים אחרים, כמו צעירים שמוצא משפחותיהם מאתיופיה, צעירים מארצות מזרח-אירופה שבהגדרה
הרישמית אינם יהודים וגם אינם מחזיקים בדת רישמית אחרת, ואחרים. גם הם בני-מיעוטים בישראל.
לגבי היהודים החרדיים ולגבי הישראלים הערבים/פלשתינאיים הסוגיה מורכבת הרבה יותר, ובגלל קוצר היריעה כאן רק ארמוז עליה באמצעות ענין אחד שגם אותו מזכיר יואל:
כותב יואל בסיכום דבריו:
"5. - - - יש לפעול לחקיקת חוק שירות לאומי מלא - - -
לסיכום: החברה הישראלית, על מגוון מגזריה וקהילותיה, היא חברה שסועה ובעלת מגמות קיטוב מובהקות, במיוחד בשני העשורים האחרונים. החברה הישראלית משוועת לשינוי שיוביל רב תרבותיות עם ערכים בסיסיים משותפים שיאפשרו קיום הדדי ויצירת מסגרת חיים טובה יותר לכל תושבי ישראל. ראוי שמ ש ר ד - ה ב ט ח ו ן האחראי לגיוס כ-ו-ל-ם לצה"ל יקים רשות ממלכתית במשרד אשר תקלוט את אלו ששוחררו מגיוס לצה"ל מסיבות שונות - - -"
בכך ירה יואל ב'רגלו' של הרעיון אם לא בלבו !
גזירת-השירות הלאומי על תחומיו מחובת השירות בצבא (!) וקביעת משרד-הבטחון (!) כאחראי לישומו, מראש יבטל את הסכמתם של בני-המיעוטים שהזכרת ! דיברת על 'רב-תרבותיות' ! אינני יודע למה התכוונת בשימוש שעשית במונח הזה, אבל מהכרות חלקית שלי עם המושג 'רב-תרבותיות', ומן השיח ושיג שיש לי מדי פעם עם יהודים חרדים מצד אחד ועם ישראלים ערבים מצד אחר, אני כמעט בטוח שגזירת ענין השירות הלאומי האזרחי-חברתי מ'חוק שירות הבטחון', והפקדת משרד הבטחון על ישומו - גם אם 'לוגיסטית' וארגונית הוא המותאם לכך מכל משרדי-הממשלה - הוא תרתי דסתרי ! זה בערך כמו שהיית מחייב אדם המאמין ב'רפואה טבעית' לקבל טיפול במחלקה הכרורגית ומטיל על מנתחיה את האחריות לספק לו את עשבי-המרפא ! ואידך זיל גמור. דני ו., יטבתה.
העתקת קישור