לדיון על מיסוי הקיבוצניקים - הועדה משנות ה-70
הוספת תגובה לדף  גניבת דעת - מה שמוגדר כ"קיבוץ מתחדש", אין בו כל חדש. זהו אותו קפיטליזם שאנו רואים מדי יום בחברה הסובבת
שם הכותב:  זוכר ומגיב
נושא / כותרת  לדיון על מיסוי הקיבוצניקים - הועדה משנות ה-70
תוכן ההודעה:  1. לעצה על אופן 'שרשור' התגובות: העצה טובה אבל קשה לבצוע, אולי בגלל שידרוג האתר שנעשה לאחרונה, וגם בגלל הקושי להכניס לשורת-הכותרת הקצרה את כל המרכיבים הנדרשים. כדאי לחשוב על שיפור נוסף, ולשם כך ללמוד מאתרים רבים אחרים בהם יש סדר ו'ידידותיות למשתמש' בדברים.
2. לנושא הדיון: אופן מיסוי-הקיבוצניקים והקיבוצים; הקמת הועדה ע"י שמחה ארליך, אז שר-האוצר בממשלת הליכוד שאחרי 'המהפך'; ומסקנותיה. ככלל במדינת-ישראל מס-הכנסה נגבה מ'יחידים' באופן ישיר, כאחוז מסך ההכנסה, באופן 'פרוגרסיבי' על-פי מדריגות-מס שנקבעו: מס בשעור גדול יותר מכל 'הכנסה שולית' גבוהה יותר, (ישנה 'מדריגת-הכנסה' שבה לא גובים מס-הכנסה בכלל, כי כל שקל דרוש למחייה אלמנטארית, ולכן היא 'מתחת לסף-המס), עד ה'מדריגה' בה 'נמצאת הכנסת הנישום. מעבר למדריגה הכי גבוהה שנקבעה (כלומר - 'תקרת-הכנסה' מסויימת) נשאר שעור-המס קבוע, (כ-49% מסך ההכנסה). לגבי 'עצמאים' קובע 'ספר ניהול-החשבונות' שכל נישום חייב לנהל, ולהציג לפקידי-השומה ברשות-המיסים. לגבי שכירים קובעים תלושי-השכר, שדווח עליהם נמסר לרשויות-המס ע"י המעסיקים משלמי-השכר, בין היתר גם כדי לנכות מן המס שהם משלמים (כעצמאים או כתאגיד) את 'עלות-העבודה' עליה אינם משלמים מס-הכנסה, והיא קשורה גם לתשלומים אחרים, כמו לביטוח הלאומי, הפרשות לפנסיה וכו'.
כאשר עלה ה'ליכוד' לשלטון ב-1977 "נוכחו אנשיו לדעת" שכל השנים הם "צדקו": הקיבוצניקים כ י ח י ד י ם (!) לא משלמים מס-הכנסה !
(הקיבוצים תמיד שילמו כ'תאגידים', מה שמכונה 'מס-חברות', בחולם, כמו כל תאגיד שהכנסותיו עלו על הוצאותיו). שמחו אנשי ה'ליכוד' על ה"מציאה" ומינו את ישראל שטראוס, רואה חשבון ידוע ואמין עליהם, לבדוק בראש-ועדה, 'הכיצד'. מצאה הועדה שה'סידור' שעל-פיו משלמים הקיבוצים את מס-ההכנסה עבור חבריהם (כיחידים) הוא בכלל על-בסיס ה ה ו צ א ה למחייה ולא על-בסיס-ההכנסה. כלומר: הואיל שהקיבוצניק אינו לא עצמאי ולא שכיר, כמשמעות המושגים האלה בחוקי מדינת-ישראל, הוןא "נפל בין הכסאות" ונוצר הצורך להגדירו ולהגדיר את הכנסתו האישית לענין תשלום המס הגדרה יחודית. הוחלט שסך כל ההוצאות למחייה של כל הקיבוצניקים בקיבוץ X מחולקות בסך כל החברים והמועמדים בו (עם התחשבות במספר הילדים וכו', כמו לגבי כל אזרח), ייחשב כ'הכנסה ממוצעת' של יחיד באותו הקיבוץ, והיא תהווה את הבסיס לחישוב המס. ההגיון ('ראציונאל') שמאחורי הסידור הזה היה הנימוק שהכנסתו של יחיד הרי באה כדי לממן את הוצאותיו למחייה, וכך גם בקיבוץ. לכן יש קשר ישיר (הגזימו עד קשר של 1:1, ועל כך מייד) בין ההכנסה להוצאה (ולכן עד היום ישנן מחלוקות איך להגדיר ולחשב את ההוצאות לחסכונות שונים למשל, וגם להשקעות 'צרכניות', כמו להרחבת חדר-האוכל או להקמת מגרש-משחקים לילדים, או קניית מיכשור עזרה ראשונה למרפאה). אלא מאי ? בהוצאות המחייה (ראו הסעיפים המתאימים בכל 'תקציב משק שנתי' שרוב החביירים לא-כל-כך הבינו והתעניינו בו, אבל היו מחוייבים לאשרו בהצבעה באסיפה השנתי בכל שנה) נכללו הוצאות (שהיוו לגבי תשלום מס-ההכנסה חלק מן ההכנסה כביכול) שבכל 'משק-בית' שמחוץ לקיבוץ היו חלק מ'ניהול משק-הבית' ולא הוצאות כספיות. בולטת בהם 'עבודת עקרת-הבית', שלא נחשבה כחלק מן ההכנסה, אבל בקיבוץ כן, כי חושבה כחלק מ'הוצאות-המחייה'. דוגמאות בולטות: עבודות-המטבח וחדר-האוכל, הגינון, המכבסה ומחסן-הבגדים, העבודה בבתי-הילדים (לא כולל הגננות בגן-חובה) ובחינוך הלא-פורמאלי (אחרי שעות בית-הספר), ואפילו חלק מעבודות-המזכירות (חלוקת-דואר וכו') והנהלת-החשבונות, שבכל 'משק-בית' נעשות כדבר מובן מאליו ללא 'חישובי-עלות'. כך נחשבו כ'בעלות ההכנסה' חברות-הקיבוצים שמחוץ לקיבוץ לא היו 'נספרות' לענין זה, אלא נחשבות כעקרות-בית... נכון הוא שמן הצד השני הן גם נחשבו כזכאיות למשל לתשלומי-העברה גבוהים יותר מהביטוח לאומי (כעובדות לאו דווקא בביתן), במקרים מתאימים (תאונת-עבודה למשל). כך מצד אחד טושטשה ההכנסה 'פרופר' של 'חבר-קיבוץ' יחיד והפכה ל'הכנסה ממוצעת', שכללה אנשים רבים שהכנסתם הכספית 'בעין' היתה נמוכה עד 'אפס', מה שהביא לכך שבקיבוצים רבים ובמשך שנים רבות חברי-הקיבוץ (בממוצע, שהוא הבסיס לחשוב המס) כלל לא הגיעו ל'מדריגת-המס' הנמוכה ביותר החייבת במס, ולכן באמת לא שילמו מס-הכנסה (מה שמשחק כיום, ב'עידן הדיפרנציאלי' לידיהם של בעלי-ההכנסות הגבוהות, המשלמים ברובם עד היום מס על-פי ה"הכנסה הממוצעת" שבקיבוצם), אבל מצד שני שולם מס-הכנסה על סכומי-כסף (כביכול הכנסה) ועל שירותים ועיסוקים שמאזרח ישראלי "רגיל" שמחוץ לקיבוץ לעולם לא היו גובים עליהם מס ! הארכתי מעט, כדי להסביר למי שלא יודע, מה הוא הרקע לדיון המתנהל כאן לאחרונה. אגב: גם לענין 'דמי העזיבה' או 'מענק-העזיבה לחבר יוצא או מוצא מקיבוץ', שגם עליהם מתנהל כאן מדי פעם דיון, בהקשר של 'שיוך דירות ונכסים' (לנכות או לא לנכות משווי הדירה או הנכס המשוייכים), בסיס החישוב הוא "ממוצע דמי-המחיה". אלא שהפעם הממוצע נמוך עוד יותר (וכך צריך לשלם הרבה פחות ל'עוזבים'): הממוצע מחושב על סך כ ל (!) החברות, החברים והמועמדות/ים בכל (!) הקיבוצים (עדיין בנפרד לקיבוצי הקיבוץ הארצי ולקיבוצי התק"מ !). 'דמי-העזיבה' הם 'הוצאות המחייה הממוצעות (!) לחודש של כלל חברי-הקיבוצים והמועמדים, כפול מספר השנים בהם היה ה'עוזב' חבר-קיבוץ. כלומר: לצורך חישוב 'דמי-העזיבה' הכנסתו של חבר-קיבוץ בקיבוץ הכי עשיר ושהוצאותיו למחייה הן (אפילו בממוצע לאותו קיבוץ) גבוהות ביותר, מופחתות ו'נדחקות' כלפי מטה, בגלל הכללתם בחישוב ה"ממוצע" של חברי-קיבוצים במשבר כלכלי ואפילו ב'חדלון פרעון-חובות' וכיו"ב. הנה לכם אחד הנימוקים (בנוסף לאחרים, פוליטיים ארגוניים ואישיים) העומדים לדעתי מאחורי ההשהיה המכוונת שמשהה מזכירות התק"צ את פעולת 'רשם האגודות השיתופיות' לאישור השינוי בסווגם של הקיבוצים, וכן ה'רגליים שהם שמים' בדרכם של קיבוצים להפוך לישות התיישבותית אחרת (מושב עובדים, ישוב קהילתי) או להפרדת הקיבוצים השיתופיים מכל השאר ! ככל שיהיו יותר קיבוצים 'עניים' ו'שיתופיים', הקיבוצים העשירים והחברים משופעי-ההכנסות הגבוהות בקיבוצים ה'דיפרנציאליים' יצאו 'מורווחים' יותר ומשלמי מס נמוך יותר. יש פה ענין של הרבה כסף, למי שיהיה חייב לשלמו ברגע שלא יוכר עוד כ'קיבוץ שיתופי' וכ"תנועה" של קיבוצים שיתופיים ! זו"מ.
העתקת קישור