כשתתחיל לכתוב לעניין נתייחס לעניין
הוספת תגובה לדף  תודעה מפגרת - הטענות על "קיבוץ בולשביקי", שבו מתערבים הוועדות וסידור העבודה בחיי הפרט, הן לכול היותר זיכרון רחוק - תודעה של פעם, המפגרת אחרי הה
שם הכותב:  זוהר
נושא / כותרת  כשתתחיל לכתוב לעניין נתייחס לעניין
תוכן ההודעה:  חבריקו, הרי מעולם לא תרמת מיליגרם של שכל לדיון כאן, רק ניו-אייג', רק בולשיט אמריקאי צלופני ש(כנראה) בעקבותיו צץ מאמרו המבריק של דודו פלמה על הקיטש.

לא הגנת על התיזה שקיבוץ מתחדש מושתת על עקרונות הסוציאליזם (הדמוקרטי), הערבות הדדית, ילחם נגד עוולות האליגרכים, ירסם במיסיו את הפערים הנוראיים הנפתחים בו, יביא לחקיקה באמצעות התנועה את הגנת העובדים-חברים מפני שרירות ליבה של "ההנהלה".

לו פעם אחת הייתה מנסה לצייר שרטוט של "הקהילה המתחדשת.." אבל לא!. שלחת אותנו לקרא ולראות את חזון באתר רבדים, ומה קראנו שם? מה המבדיל אותו מכל יישוב קהילתי אחר? מה ייחודו ה"קיבוצי" - כלום!
ראינו גם את הסרט על קליטת תושבים ברבדים שהתפרסם כאן באותה תקופה ומה נשאר מהסרטון? תושבת מתלוננת שה"פיצוציה" סגורה מ2 עד 4 ואין איפה לקנות סיגריות!

אחלה חזון, ואחלה סרט.חבריקו.

טפילות היא לירוק באמצע ה"סלון" של השיתופיים, ולהכפיש את המארחים אותך כאן, אתר שווים על היותם "שווים".

טפילות ועצלנות היא לא להקים מקום בו תוכל לכתוב מאמרים חופשי חופשי ולהזמין מפריטנים נוספים לשפוך את ההגיגים שלהם? כי אין להם!

טפילות היא להמתין למאמר הבא של אלישע, פלג מור, דני גוטווין, עזרא דלומי, יזהר בן נחום ואחרים כדי לבקר אותם, להכפיש אותם אישית, כפי שכתבת ללא בושה נגד שפירא עכשיו, לירוק לקיבוצם השיתופי באתר שלהם, זו טפילות.

אני כאן, בשווים, בן בית, לא זורק אבנים, מציע הצעות לטיפול (הדיאלוג עם עוזי על הקאופרציה, עזרה הדדית, ועוד), ומה אתה הצעת? להמשיך לאכול חינם באתר שווים! הצעתי לך מזמן ליצור היידפארק נגד השיתוף/אלשיע/הזרש בכלל בכיכר העיר ש-ל-ך! תזמין את אבני ותתחרו מי מכם מוכה יותר מהחינוך המשותף החונק, מהבולשביזם והקולקטיביזם -הרעינוי של שנות ה-50, מהסדרן של שנות ה-60, מרשימת ההמתנה ללימודים משנות ה-70. (זו תודעה מפגרת מכוונת!!).

תביאו ארגזים, ותשפכו את שנאתכם בהיי-פארק, את תסכולכם, איך הקיבוץ דפק אותכם שוב שוב כמו אנס סידרתי!

אנחנו מה לעשות ח-מ, נמשיך כאן לקרא בכייף ובנחת את המאמרים המצויינים המתפרסמים בשווים, לחלוק אחד על השני, לחפש את השיפור של השיתופי. ולנסות להתמודד כשיתופיים בעולם הגדול הפתוח לפנינו, בו אנו מוכרים את מרכולתינו, וחוזרים הביתה גאים בתרומה לקופה-המשותפת את פרי עמלנו הקשה.

השבוע הבא אסע למצוא שוב את הסטייקים של עמיעד בצפא"מ.

עד לשובי, מקווה למצוא אתר-לא-שווים.
העתקת קישור