לאבני הגדול מכולם
הוספת תגובה לדף  גניבת דעת - מה שמוגדר כ"קיבוץ מתחדש", אין בו כל חדש. זהו אותו קפיטליזם שאנו רואים מדי יום בחברה הסובבת
שם הכותב:  פלג
מקום מגורים:  היש טעם ?
נושא / כותרת  לאבני הגדול מכולם
תוכן ההודעה:  אני פרקליט מתחכם ? הלא אתה וסוגך מביאים עלינו את מארת היועצים ועורכי הדין המנהלים את חיינו היום !

בתחילה כשראיתי את תגובתו של אבני שמחתי על האתגר, אחר כך תהיתי מה לו ולי ?

מעולם לא קבעתי ביחס אליו או למישהו אחר שאינו מבין דבר, והנה כך עושה אבני ביחס אלי ועוד טוען שאני המתנשא.
בשום מקום לא כתבתי, וגם לא אכתוב, שאנחנו 'פאר היצירה' ויואיל נא גם מר אבני לא לשזור לפי את מילותיו הנפוחות. העזתי להעיר שבשים לב לאותן עובדות שהבאתי, מי מוצא אצל מי את פרנסתו, מי מפתח ומקדם את האיזור בו הוא חי, אין לנו במה להתבייש. אנחנו, שעל פי כותבים מסוימים, תלותיים, בינוניים, אנשי תסמונת המטפלת ומי יודע מה עוד, ולכן כדאי שנהפוך לעירוניים, הנה דווקא אנחנו היצירתיים והיזמים, כל קיבוץ בתחומו, ואין לנו שום דבר - האבנים בודאי שאינם אוהבים זאת, גם שבח מתון כזה לקיבוץ הוא יותר מדי עבורם - להתבייש בו.
איש לא מפריע לאותם עירוניים לקבל מענקים ועזרה שמעמידה המדינה לרשותם של יזמים בייחוד באזורי הפריפריה, כך שמי קיבל מה אינה הבעיה.

מה לעשות , אבני, לא חביבי בכלל, יש עדיין חברי קיבוץ שגאים בהשתייכותם זו !!
אגב, אתה פטור לחלוטין מלקרוא את כתיבתי המתנשאת. אם איני מבין דבר למה שלא תקדיש זמנך לדברים חשובים יותר, או שגם כאן הוטל עליך משא הבשורה, להביא את האור אל העם ההולכים בחושך ?

ובכל זאת. יש מי ששופט את הצלחת הקיבוץ לפי שאלת הבנים החוזרים ומנסה לטעון ששינוי הקיבוץ הוא שמביא או יביא את הבנים.
כאן באזורנו אין לדבר זה שום הוכחה. בנינו המוצלחים חכמים מדי מכדי לחזור ולשלם עשרות אחוזים ממשכורתם עבור 'רשת הבטחון' כאשר הקיבוץ עצמו הולך ומדלדל מכל בחינה.. אין כאן קיבוץ אחד (1) שעבר שינוי מהסוג הדיפר' וחוזרים אליו בנים. על בנים כחברים אין מה לדבר. למעשה, יש קושי למלא אפילו את ה'קהילתיות' ואת ההרחבות. אותו דבר אירע בקיבוץ גדול ועשיר בחוף הגליל המערבי, גם שם השתמשו בתירוץ הבנים שיחזרו עם בוא השחרור שבשינוי, זה לא קרה , אפילו אחד לא ! ואין כוונתי להתפתלויות בנוסח 'חברים בעצמאות כלכלית' או כאלה המראים נוכחות לצורך היום הקובע, יום הפירוק הגדול וחלוקת השלל..
החברים באותו קיבוץ כבר פיתחו מעליהם את מוסרותיו של עול השיתוף הנורא, השינוי המשחרר כבר הפך צורה של התפרקות ובנים עדיין אין.

למה בכל זאת בנים לא חוזרים - אני לא יודע, אבל יש לי השערה. כמו שלא הצליח הקיבוץ ביצירת אדם חדש וקבוצות חברים המונחות בדרך כלל על ידי רצון אגואיסטי להיטיב את מצבן האישי מובילות את החברים לדיפרנציאלי, ואם לא יקבלו הסכמה בפעם הראשונה יחזרו על כך שוב ושוב עד להתשת מי שמתנגד, כך בנושא חזרת הבנים - גם בקשר לזה לא נוצר דבר מה השונה מהרגיל בחברה הסובבת. התפתחות החברה המערבית היא בכיוון המנוגד ליצירת חמולות ושבטים היושבים במקום גיאוגרפי אחד או סביב מרכז משותף, להיפך, התנועה היא דווקא אל האטומיזציה שבתא המשפחתי הבודד, בימינו בחברה זו אפילו אל שבר משפחתי קטן עוד יותר ,
המשפחה החד הורית. אולי זו הסיבה מדוע בנים אינם חוזרים לסביבת הוריהם, זו השערה שלי, כאמור.
העתקת קישור