כמה תשובות לפלג מור ול"גנבת הדעת" במתחדש.
הוספת תגובה לדף  גניבת דעת - מה שמוגדר כ"קיבוץ מתחדש", אין בו כל חדש. זהו אותו קפיטליזם שאנו רואים מדי יום בחברה הסובבת
שם הכותב:  א בן דוד
נושא / כותרת  כמה תשובות לפלג מור ול"גנבת הדעת" במתחדש.
תוכן ההודעה:  לא יעזור לפלג מור
את עגלת ה"מתחדש" לא ניתן לעצור !!
מאז שהרשויות וראש הממשלה חתמו על "תקנות הסווג" אין כאן "גנבת דעת" אלה תהליכי שינוי
שאתר "שווים" וא שפירא לא יכולים לעצרם !!!!.
לא המעגל השיתופי ולא הזרם השיתופי ולא מאמרים המנוסחים בקפידה יביאו את ערכי הליבה חזרה.
מי הרואה את המציאות
מבין שיש כאו שינוי
שהיעד הסופי שלו אפשר שיהיה חיסולו של הקיבוץ (אם רוב חבריו אמנם רוצה בכך)
אך אפשר כי יוביל גם למציאות חדשה אחרת - לא עוד שותפות חונקת מבין מדרשה של ה"קולקטיביות" הרעיונית ועיצוב השקפת עולם מונוליטית לחברי הקיבוצים .
אלה חרות אישית וזכויות הפרט כלכל אזרח הם ערכי החיים של התקופה וצריך לדעת ליישמם .וגם ניתן בקיבוץ המשתנה.

אין סיבה שנגיע לקפיטליזם המערבי נוסח מילטון פרידמן . יש חובה לעצור ולחשוב ביחד על דגם שונה של חברה העונה טוב יותר לצרכי פרטיה.
דבר העולה מהנכונות של רוב החברים בדיפרנציאלי ובשיתופי בצורך בשינוי ובהנמכת רף השיתוף והעלאת זכויות הפרט לרבות
הזכות למגרש ודירה לכל חבר וחברה !!
פעם הקיבוץ היה מכשיר בידי המדינה להגשמת ערכי ההתישבות והחקלאות , היום
יש לזנוח חקלאות מפגרת לטובת מפעלי תעשיה היכולים להביא הביתה לחברים רמת חיים ורכוש הולם. ולהתאים את ערכי החיים לשנות אלפיים ואחת.
חמש עשרה חברים ברעיונות עומק נותנים לכך את ברכתם ומוכנים לנסות שינוי שמטרתו העיקרית היא הגדלת רווחתם האישית ורמת חייהם וזהו בהחלט יעד ראוי והכרחי לשינוי .
שאלת נייר הטואלט והתשובה שנמצאה בכל הקיבוצים היא שיש לחייב את החבר בעלות הכספית וימנע בזבוז רב ויגבר ויעלה חופש הבחירה של הפרט.

כן כן חופש הפרט והבחירה החופשית והתשלום האישי להתפקדות המפלגה הוא מסממני שינוי חשובים המדגישים את חופש הפרט : לחשוב, לפעול, להתפתחות אישית, כרצונו
ונכון גם לתגמול אישי גבוה ואחר ולא שוויוני.

שוויון הזדמנויות אך לא שוויון ושיתוף מכני ומדכא
של חברי הקיבוץ. איננו מקובל עוד על מרבית החביירים.

החוכמה והתבונה וצורך השעה הוא באיחוד כוחות ומחשבה על פתרונות ישימים לרווחת רוב החבירים.ולא בהשלכת אבנים על המתנגדים ואו התומכים בשינוי.
דוגמת מאה שערים איננה דוגמא שחבר הקיבוץ המודרני יזדהה אתה ועם מנגנון הכפיה הפנימי שבה ועל כן היא איננה ראויה ולא ברור בכלל במה יש בה ואיזה בשורה?? .

גם הוויכוח על דפי העתונות הקיבוצית מי דואג טוב יותר לצרכי החבר אין בו בשורה .
הקיבוץ החדש בהחלט צריך ליצור לו חזון .אשר רוב החברים יפנימו אותו :

חברה ערכית, עם ערכי ליבה של זכויות הפרט כלכל אזרח במדינה.

חברה דמוקרטית בה נשמרת זכות הבעת הדעה השונה והכיבוד שלה ומקבלת החלטות
ביחד (אספה) ומישמת אותן ברוח הקיבוץ.

דרך הפילוג לא צלחה בעבר והיום אין יודעים להסביר
את מה שהיה ריב אחים שהוביל לחלוקת קיבוצים לפי ה"שקפת עולם" שנכפתה על ידי מנהיגים בעלי אגו אישי ופוליטי בלתי מתפשר. ואולי יש לכבודו הסבר אחר ??

בכל אופן הוויכוח הגדול הוא ברמת השיתוף והשוויון שרוב חברי הקיבוץ רוצים לחיות בה .
וזה לדעתי מן הראוי שיוכרע באספה בכל קיבוץ וקיבוץ. וברוב מיוחס !!

ויהיו קיבוצים עם שויון ושיתוף ויהיו גם כאלה עם קצת פחות .

ואם מדברים כבר על שרידות של הקיבוץ מול החברה הסובבת הרי ברור שרמתם האישית של החברים ואיכות תרבותם היא שתקבע בסוף הדרך אם יהיו ישוב קהילתי, מושב, ואו קיבוץ או סתם פרוור של העיר הקרובה.

לנגד עיננו קרס קיבוץ האון וחבריו ימצאו עצמם בגלל חוב של עשרות מליוני שקלים וניהול כושל
בישוב קהילתי שאיננו בשליטתם והוא נכפה על עליהם על ידי הרשויות.
ואני חוזה שחורות .??
היכן התנועה, היכן אגף המשימות ? ולמה אין לימוד ודיון בסוגייה מעל דפי העתונות הקיבוצית ?

מה זה לא קרה ??? א בן דוד
העתקת קישור