המנוס מחופש ע"פ אלישע שפירא
הוספת תגובה לדף  תודעה מפגרת - הטענות על "קיבוץ בולשביקי", שבו מתערבים הוועדות וסידור העבודה בחיי הפרט, הן לכול היותר זיכרון רחוק - תודעה של פעם, המפגרת אחרי הה
שם הכותב:  חבר מהמרכז
נושא / כותרת  המנוס מחופש ע"פ אלישע שפירא
תוכן ההודעה:  הקיבוץ אותו מציג אלישע שפירא, יותר מהיותו מקום המקנה לחבריו חופש, מוצג ככלא בו חיים מתוך בחירה אנשים ועקב בחירה זו מרגישים חופשיים.

באמצע המאה הקודמת כתב הפסיכולוג הידוע אריך פרום מסה חשובה לה קרא "מנוס מחופש".

לטענתו במעבר מחברה משועבדת לחברה חופשית (תהליך שהחל אז להתרחש באירופה), מתגלית אצל אנשים תופעה פסיכולוגית של רגרסיה הדומה לזו המתרחשת אצל אסיר המשתחרר מהכלא אחרי שנים רבות.

אותו אסיר עומד בפתח בית הכלא ומסרב לצאת את השער שכן השנים הרבות בכלא הפכו את כל הקיים שם למוכר ולידוע עבורו ואילו בחוץ העולם כ"כ השתנה ומחייב את האסיר לעשות שינוי בעצמו ולהתמודד.

על רקע זה נתקפים אנשים רבים בפחד מהשינוי הצפוי ויבחרו לוותר על החופש בשביל המוכר והידוע.

הסבריו של אלישע נשמעים לי כמו רציונאליזציה לתסמונת המנוס מחופש ולא הרבה יותר מזה.

אגב, מנוס מחופש הינה רק דרך אחת פסיכולוגית להתמודד עם האיום שבשינוי, דרך אחרת קשורה לחיפוש האשמים והרצון להרוג את השליח, לקלל ולהשמיץ.

על רקע זה ניתן להבין את התהליכים הפסיכולוגיים שעובר אדם כמו מוטקה מהמזרח העסוק רובו ככולו בלנבל את פיו השקם וערב ולקלל את עוזי בן צבי בקללות שונות.

הבן אדם נמצא במצוקה פסיכולוגית קשה וזו הדרך שהוא מוצא לבטא אותה.

מוטקה לא לבד, יש עוד שיבחרו בדרך של לקלל ולהעליל. את כל אלו מאפיין רק דבר אחד.

הפחד השתלט עליהם והם חסרים את האומץ לצעוד קדימה אל עבר העתיד ולעשות שינוי בעצמם. את הפתרון הם יחפשו תמיד אצל האחרים, או שיחפשו את התשובה אצל "מנהיגים" שיגידו להם מה לעשות או שיחפשו שעירים לעזזל כדי להאשים אותם במצב. הם לעולם לא יביטו על עצמם במראה כמו שלעולם לא יבואו עם רעיון שלהם למה ניתן ו/או מה צריך לעשות.

למי שלא ממש הבין למה אני מתכוון, אני חושב שאריך פרום מסביר את זה הרבה יותר טוב ממני.

הספר בהחלט מומלץ לקריאה.
העתקת קישור