לעוזי ב"צ מזוהר - על חוט ברזל, הפוזה והיהי בסדר
הוספת תגובה לדף  לעתים רעיון נכון מחלחל לאט - אם רעיונות היו נמדדים על-פי ההתלהבות הראשונית מהם – לא היו להרצל סיכויים להצליח. עוד על הקיבוצים השיתופיים כמ
שם הכותב:  זוהר
נושא / כותרת  לעוזי ב"צ מזוהר - על חוט ברזל, הפוזה והיהי בסדר
תוכן ההודעה:  סליחה על האיחור
הייתי מאד עסוק

כמה משפטים זריזים על יחסי לדבריו המעליבים של חבר-מרכז. (אליו אינני מתיחס, רק לדבריו).

אני נגד "יהיה בסיידר"
קודם יוצאים למסע ורק אח"כ מחפשים את המפה, את המצפן, gps... ורק כשהציוד (אולי) מוכן שואלים: "לאן אנחנו רוצים להגיע?"

"נצא ויהיה בסדר..." השלופראי בהתגלמותו. הישראליות בחנטרישותו.

שים לב, וקרא לאט עוזי:
על רוב הדברים בחיים אין לנו שליטה, האוזון, מלחמות גדולות, צונאמים, השכנים שלנו בשכונה ובגלובוס, ועם מי יצאו בנינו... בין היתר.

על כמה דברים מועטים יש לנו קצת שליטה...

מה נלבש היום ומה ננעל נעליים או סנדלים?,
באיזה חיים אני רוצה לבלות את חיי?

בשאלה הזאת, כחברי קיבוץ המחוייבים לא רק לעצמנו, ולמשפחתנו, ההכנות ליציאה למסע בקיבוץ, מחייבת מתוקף האחריות, להיות זהירה, חכמה, מתחשבת, מחושבת, הוגנת, שקופה ומשתפת, בעיקר זהירה, כי אנחנו לא לבד.

חוט ברזל, הוא המחלץ יעיל לעיתות מצוקה, אבל לא הכלי הראשון לקראת המסע.

אני בעד סטנדרטים גבוהים בכלל בכל תחום, דורש הרבה מעצמי ומהאחרים, איך היה מטיף לי אבי? תכנן 100%, תמיד!! ותדע שהתוצאה תהיה מקסימום 90%, אם תתכנן 80% התוצאה תהיה נכשל!!

נמאס לי מסיסמאות: "החבר במרכז", "השיוך יבטיח את עתינו הכלכלי" (מימוש וכל החרטה-ברטה הזאת!), "צמיחה דמוגרפית" (חרטטה של משכירי דירות של עוזבים)... "תאמינו לנו שיש צמיחה" כאשר התנועה והעיתונים לא מפרסמים שום נתון כלכלי-סטיטסטי ראוי, מחכים, נכון ואמיתי.

לאט לאט מתבררים כל הבלופים, העוני, אי-הצדק בחלוקה מחדש של העוגה, חוסר העמידה בסיווג, הבטחות השאו לעת קמפיין השכנוע, העדר זכויות של העובדים כשכירים בענפים של עצמם,... ועוד.

לאט-מדי יש אנשים שמרגישים שיצאו למסע ללא הכנה מוקדמת, ללא מצפן, ללא מפות, ללא שום בטחונות, ללא פלאפון אפילו, ובעיקר יצאו ללא יעד וללא חזון ברור.

רק עם חוט ברזל הדיפרנציאלי. רק עם החלום של יישוב קהילתי זעיר-בורגני.

"...יהיה בסיידר, צריך רק להאמין, נמציא מסים, נמציא רשתות, נמציא סיווגים, נפעל בחלונות ממשלה..., בשביל זה יש לנו מחוז".

להבדיל מדבריו של החבר מרכז, דבריך הם שקופים, אתה, עוזי יודע וכותב שיתכן ולא נהיה קיבוץ (לגיטימי להכריז על זה כמובן!!).

הבלוף של המתחדש-כ-קיבוץ-ללא-חזון הוא חוט הברזל, שאחריותו ויכולותיו ידועות לכולנו מימי עבודה בשדה!

דבריו של חבר-מרכז הם חוט הברזל החלוד
שאבי, ז"ל, כל כך הזהיר אותו מפניו.
העתקת קישור